יוֹם חַם יְפֵה-צְלָלִים,
שְׁדֵמוֹת בַּאֲבִיבָן הַמִּתַּמֵּר…
שָׂדוֹת – גַּלִּים, גַּלִּים.
הָעֵשֶׂב עוֹד נוֹצֵץ בְּדֶמַע-הַטְּלָלִים –
וְנַעַר שְׁזוּף-רַגְלַיִם
עַל גָּדֵר.
הַנַּעַר מְזַמֵּר,הַדֶּרֶךְ מַלְבִּינָה אֶל מֶרְחַקִּים…
וְהוּא אָבַד עֶדְרוֹ…
הַזַּיִת מְהַרְהֵר
בְּכָל רוֹעֵי-הַצֹּאן מִגֶּזַע עֲנָקִים,
וְהוּא זוֹכֵר נִדְרוֹ:
לִשְׁתֹּק אֶת שִׁירָתָם – יֵינָם הַמְזֻמָּר,
וְחוּשׁ אֶת טַעְמוֹ בִּפְרִי מָתוֹק וָמַר…
הַנַּעַר מְזַמֵּר –שַׁלְוַת רוֹעֵי-הַצֹּאן הַמְּבֹרֶכֶת,
כִּי שׁוּב יָשׁוּב הָעֵדֶר אֶל הָעַיִן.
הָאֹפֶק מִזְדַּהֵר,
אָבִיב חָדָשׁ שֶׁלֹּא חָזָה שַׁלֶּכֶת,
הַנַּעַר הַתָּמִים בְּטֶרֶם קַיִן!
וּמֵרָחוֹק מַלְבִּין לִקְרַאת שָׁרָב,
הַבַּיִת הַשּׁוֹתֵק עַל אֲסָמָיו…
יוֹם חַם – יְפֵה-צְלָלִים –הַנַּעַר מְזַמֵּר…
הָעֶרֶב רָד גַּלִּים גַּלִּים,
סַלְסֵל בַּאֲמִירִים וְהִתְהַדֵּר…
וּבַמּוֹרָד – בְּזֶמֶר עִנְבָּלִים
גּוֹלֵשׁ הָעֵדֶר וְעוֹבֵר.
הַנַּעַר מְצַחֵק לְפֶתַע אֶל שְׁחָקִים
וְרֹן הוֹלֵךְ בְּכָל הָעֲמָקִים.