קְרָב / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
רַק אַתְּ יוֹדַעַת עַל גְּבוּל הַסַּאַן
עוֹד בְּחִיוּךְ לִכְבּשׁ חֵילִי!
וּלְדָמַיִךְ שִׁיר כִּי יַעַן –
דְּעִי לָךְ, הוּא שֶׁלִּי, שֶׁלִּי!
וְעֵת יִגְבַּר קוֹלִי עַל דּוּמִיָּתֵךְ –
אוֹ יֶחֱזַק שִׁקְטֵךְ מֵחֲרוּזִי –
בַּחֲלִיפוֹת הַקְּרָב הַמִּשְׁתַּפֵּךְ,
סוֹד קִיּוּמֵנוּ – וְרָזֵי-עֻזִּי!
וַעֲיֵפֵי-עֶדְנָה, מְלֹהֲטֵי מִזִּיו
נִשְׁמָע גַּלֵּי הַדָּם הַנְּמוֹגִים,
אֲנִי דָּמֵךְ, וְאַתְּ דָּמִי…
וּבְיָדַיִךְ, חוֹנְנוּ בְּנִיב,
קוּרֵי הַחֲלוֹמוֹת הָעֲנֻגִּים –
וּלְיַלְדֵּךְ אוֹתִי אָז תְּדַמִּי..