יַעֲלַת חֵן קוֹלֵךְ עָרֵב בַּהֲגוֹתֵךְ חֻקֵּי חֹרֵב

הַעֲלִי נָא בַּת נֶאְמָנַי

עַל לְבָבֵךְ מַעְמַד סִינָי

וַעֲנִי אֶל לַהְקַת מוֹנָי

מַה תְּעַנּוּ צָרִים בָּנָי

אִם בְּנִי בֵּין לֹהְטִים שֹׁכֵב הֵן אֲדֹנָי עַל עָב רֹכֵב

וַהֲלֹא אַתְּ מֵאָז מַלְכִּי

וּכְנָפְךָ הָיָה סֻכִּי

אֵיךְ בְּיַד צָר יָרַט דַּרְכִּי

צוּרְךָ אֵי יֹאמְרוּ לִי כִּי

בֵּית זְבֻלוֹ הִנֵּה חָרַב אִם אֱלֹהִים הוּא לוֹ יָרַב

דַּאֲגָתִי בִּגְלָלַיִךְ

בַּת בְּנִי עַד שׁוֹב אֵלָיִךְ

רַק לְחֹשֵׁב רַע עָלַיִךְ

דַּבְּרִי בִּנְעִים מִלָּיִךְ

מַה תְּחַשֵּׁב עָלַי חֹשֵׁב וֶאֱלֹהַי בִּזְבֻל יוֹשֵׁב

הֵן מְשַׂנְאַיִךְ אִם אַעְלֶה

בָּם בְּחַנְתִּיךְ עַד אוֹר יַעְלֶה

רַק בְּאַהְבָתֵךְ לֹא אַשְׁלֶה

וַהֲלֹא כֵן אִמְרַת מִשְׁלֵי

נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת אוֹיֵב נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב.

לחג השבועות