"מַה לַּאְחוֹתִי כִּי חָשְׁבָה
יָמִים עַל מָצוֹר נִצְּבָה?
יוֹנָה, מַה לָךְ תִּתְנוֹדֲדִי,
כְּצִפּוֹר עַל גָּג תִּתְבּוֹדֲדִי,
לֵאמֹר: מָתַי בָּא מוֹעֲדִי?
בִּטְחִי לָךְ מֵאֲשֶׁר תִּפְחֲדִי –
הֵן תּוֹחַלְתֵּךְ לֹא נִכְזְבָה,
הוֹחִילִי הִנֵּה קָרְבָה!"
"הַיּוֹם כַּמֶּה אוֹחִיל צֳרִי
לָחְלִי, חֻלֵּיתִי מֵחֳרִי
אַפָּךְ, וַיֶחְשַׁךְ תָּאֳרִי
אָכֹל מִמַּעְלָלֵי פְּרִי,
וּבְתַנּוּר לוֹהְטִים אֶשְׁכְּבָה
מִיּוֹם שִׂמְחָתִי עָרְבָה!
וַיֹּאמרוּ אוֹיְבַי: נוֹאֲשָׁה
זֹאת מִישׁוּעָה, כִּי בוֹשֲׁשָׁה.
חֵי גּוֹאְלָהּ – אֵיךְ לֹא חֻפְּשָׁה,
לָנוּ לִצְמִיתוּת נֻטְּשָׁה?
אָכֵן לַשֶׁקֶר כָּתְבָה
חָזוֹן, וּנְבוּאָה נִכְתְבָה!"
"דַּי לָךְ, רַעְיָתִי, הִנְנִי
מַשִׁיב כָּבוֹד אֶל מַחֲנִי,
אַכְרִית זָר מִנַּחְלַת בְּנִי,
וּשְׁמִי אוֹדִיעַ, כִּי אֲנִי
לִגְאֹל נַחְלָתִי אֶקְרְבָה,
לִרְפֹּא לִמְשׁוּבָה שׁוֹבֲבָה.
הוֹמֶה לִבִּי עֵת אֶזְכְּרָה
אַהְבָה מִקֶדֶם נוֹצְרָה,
לָשׁוֹן לֹא תוּכַל סַפְּרָהּ,
כִּיקֹד גֶּחָלִים בּוֹעֲרָה,
רוּחַ קִנְאָה בִּי נָשְׁבָה,
עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה!"