יְדִדוּת נְעוּרִים עַד אָן תֶּשִׁי

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

יֹדְעֵי מְלִיצָה חֲכָמִים נְבוֹנִים

הָבוּ עֵצָה בְּמִלִּים נְכֹנִים

כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּרַעְיַת אֱמוּנִים

נוֹתְרָה בְגָלוּת לְאֹרֶךְ שָׁנִים

תּחָיל תִּזְעַק מֵרֹב יְגוֹנִים

לָמָה אֲדֹנִי תִּזְנַח נַפְשִׁי

הֹגֵי תְבוּנָה לַחְקֹר דָּבָר

מֶה לִידִידִי בִּי הִתְעַבָּר

מַה לִּי וּמִי לִי בְּיוֹם בִּי יְדֻבָּר

וְהֶן זֶה כַמָּה חָמַק עָבַר

יִזְכֹּר לֶכְתִּי אַחֲרָיו בְּמִדְבָּר

וּמִיּוֹם עָזְבוֹ אוּלָם וּפַרְבָּר

נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי

וּמִיּוֹם נָסַע וּפָנָה פָנֹה

עָלַי בְּגָלוּת עָצַם שְׁאוֹנוֹ

וּמֵאָז נִשְׁבַּע לִי בִּימִינוֹ

כִּי לֹא לְעוֹלָם יִמְשֹׁךְ חֲרוֹנוֹ

לְמַעַן אֶעֱנֶה חֹרְפִי עָנֹה

לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי

דּוֹדַי וְרֵעַי אַנְשֵׁי עֲצָתִי

חוּשׁוּ לְדַבֵּר נִיב אַהֲבָתִי

עַל לֵב דּוֹדִי לְהָשִׁיב שְׁבוּתִי

יִדְחֶה וְיִמְחֶה כְעָב חַטָּאתִי

אוּלַי תְּהִי זֹאת נֶחָמָתִי

אָז בַּלֵּילוֹת עַל מִטָּתִי

אֲבַקְּשָׁה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

הֲדוּרָה נְעִימָה חֲשׁוּקָה אֲהוּבָה

אֵשֶׁת נְעוּרִים כַּלָּה חַטוּבָה

לִי אֵרַשְׂתִּיךְ בְּרוּחַ נְדִיבָה

וְרִיבֵךְ אָרִיב וְאֶרְפָּא מְשׁוּבָה

וְאֶת בָּנַיִךְ אֹהֲבֵם נְדָבָה

וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה

לְמַלּאֹת אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי.

לשני הימים האחרונים של פסח