לְךָ נַפְשִׁי בְּטוּחָה אוֹ חֲרֵדָה,
לְךָ מִשְׁתַּחֲוָה תָמִיד וּמוֹדָה!
בְּךָ אֶשְׂמַח בְּיוֹם אָנַע וְאָנוּד,
וְלָךְ אוֹדֶה בְּכָל נִיעָה וְנִידָה –
וּבִפְרֹשׂ הַסְּפִינָה לַעֲבֹר בִּי
כְּנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה,
וְעֵת תֵּהֹם תְּהוֹם תַּחְתַּי וְתִנְהֹם
כְּאִלּוּ מִקְּרָבַי הִיא לְמֵדָה,
וְתַרְתִּיחַ כְּסִיר אֶת הַמְּצוּלָה
וְיָם תָּשִׂים כְּמֶרְקָחָה יְקוּדָה,
וְצִים כִּתִּים בְּבוֹאָם יָם פְּלִשְׁתִּים
וְהַחִתִּים נְחִתִּים בַּמְּצוּדָה,
וְהַחַיּוֹת בְּהָדְפָם לָאֳנִיּוֹת,
וְתַנִּינִים מְצַפִּים לַסְּעוּדָה,
וְעֵת צָרָה כְּמַכְבִּירָה וּבָנִים
עֲדֵי מַשְׁבֵּר אֵין כֹּחַ לְלֵדָה!
וְאִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה –
נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה.
וְלֹא אֶדְאַג עֲלֵי קִנְיָן וּבִנְיָן
וְלֹא עַל הוֹן וְלֹא עַל כָּל אֲבֵדָה –
עֲדֵי כִי אֶטְּשָׁה יוֹצֵאת חֲלָצַי,
אֲחוֹת נַפְשִׁי וְהִיא לִי רַק יְחִידָה.
וְאֶשְׁכַּח אֶת בְּנָהּ פִלַּח כְּבֵדִי,
וְאֵין לִי בִּלְעֲדֵי זִכְרוֹ לְחִידָה,
פְּרִי מֵעַי וְיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַי –
וְאֵיךְ יִשְׁכַּח יְהוּדָה אֶת-יְהוּדָה?
וְנָקַל זֹאת לְנֶגֶד אַהֲבָתְךָ,
עֲדֵי אָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה,
וְאָגוּר שָׁם וְאֶחְשֹׁב אֶת-לְבָבִי
עֲלֵי מִזְבַּחֲךָ עוֹלָה עֲקוּדָה,
וְאֶתֵּן אֶת קְבוּרָתִי בְּאַרְצָךְ,
לְמַעַן תִּהְיֶה לִי שָׁם לְעֵדָה.