הָאִיוּם / יוסף זליגר

רַבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵׁב בַּסֹּהַר

וּפְנֵי שֵׂיבָתוֹ מְפִיקִים זֹהַר;

כְּגַלֵּי הַיָּם רוּחוֹ סוֹעֶרֶת

וְשַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ בְּלִבּוֹ בוֹעֶרֶת!

שׁוֹטְרֵי רוֹמֵי הִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר

וּמִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הֵפִיץ אוֹר;

הַחַיּה הָאֲיֻמָּה נְתָנַתּוּ לְמָדוֹשׁ,

וְאַךְ-חָזָק מִמֶּנָּה הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ!

וּלְרַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִיד זְקוּנִים

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-אֱמוּנִים;

וַיַּעֲבֹר בְּתַחְבּוּלוֹת חֵיל וְחוֹמָה,

זוּ-הֵקִיפוּ אֶת-רַבּוֹ נוֹגְשֵׂי רוֹמָה.

וַיָּבֹא אֶל-רַבּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים

וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו בְּחֹם נְעוּרִים;

"אָנָּא רַבִּי לַמְּדֵנִי תוֹרָה,

בְּעֵת הַשְּׁכִינָה עָלֶיךָ שׁוֹרָה,

הַשְׁקֵנִי מִבְּאֵרְךָ מָקוֹר בָּרוּךְ

צְבָט-לִי מְאוֹצָרְךָ הַבָּלוּם וְהֶעָרוּךְ

בְּשִׂיא קְדֻשָּׁתְךָ קַדְּשֵׁנִי גַם-אָנִי,

כַּאֲשֶׁר עַד-הֵנָה מִלִּבְּךָ הֵינַקְתָּנִי!"

וַיַּעַן הַתַּנָּא בְּחִבָּה וְגַעֲגוּעִים

לְתַלְמִידוֹ יַקִּירוֹ עֶלֶם שַׁעֲשׁוּעִים;

"מְאֹד מְאֹד אֵדָעֲךָ וְאֶרְצֶךָ,

וְאַךְ הַפַּעַם אֵינִי מְלַמְּדֶךָ!"

וַיָּשֶׁב הַתַּלְמִיד בְּרוּחַ קָרָה

תְּשׁוּבָה נִמְרָצָה נִפְלָאָה וּמוּזָרָה;

"אִם-תִּכְלָא שְׂפָתָיךָ וְלֹא תְלַמְּדֵנִי,

לְעוֹלְמֵי עַד זְכוֹר תִּזְכְּרֵנִי!

אָנֹכִי אֵלֵךְ מִפֹּה אֶל-נָוִי

וְסִפַּרְתִּי הַדָּבָר לְיוֹחַי אָבִי;

וְאִם בֵּינוֹ וּבֵינְךָ יָקוּם מָדוֹן

יֵלֵךְ וְיִמְסָרְךָ לְמַלְכוּת הַזָּדוֹן!"

וְרַבִּי עֲקִיבָא מִמּוֹשָׁבוֹ הִתְקוֹמֵם

וּכְאִישׁ נִדְהָם קָרָא מִשְׁתּוֹמֵם;

"הַאֻמְנָם כָּזֹאת יָצְאָה מִפִּיךָ?

מוֹסְרִים תִּהְיוּ אַתָּה וְאָבִיךָ?

הַבְרַבְּךָ הַשָׂב תֹּאמַר לִפְשׁוֹעַ?

אוֹ-חוֹלֵם אָנֹכִי וְלֹא-הֵיטַבְתִּי לִשְׁמוֹעַ?

וּבַמֶּה תוּכַל עָלַי לְאַיֵּם"

אִם-מִצְוַת “וְנִקְדַּשְׁתִי” אֶשְׁאַף לְקַיֵּם?"

אָכֵן לִיסוּרִים נַפְשְׁךָ תִּתְאַוֶּה

וְכָל-יָמֶיךָ לְהַקְרִיבָה הִנְךָ מְקַוֶּה;

אָנָּא מוֹרִי הַעֲלֵנִי עַל מִזְבְּחֶךָ,

כִּי עַמְּךָ עַמִּי וֵאלֹהַי אֱלֹהֶיךָ!

וְאִם לֹא תְלַמְּדֵנִי, אֶת הַדָּבָר אַשְׁמִיעַ

וְאָבִי לַמַּלְכוּת אֶת-מֵאוּנְךָ יוֹדִיעַ;

וְאָז בִּמְהֵרָה לַחָפְשִׁי יוֹצִיאוּךָ

וּכְיוֹסְפוֹס וּבֶן-קִסְמָא יְכַבְּדוּךָ וִינַשְּׂאוּךָ!"

מֵעֵין הָרַב יָרְדָה דִמְעָה

וּבְעֵין הַתַּלְמִיד נִבְלְעָה קִמְעָה;

וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה פָּתַח לוֹ פֶּתַח

וּמִמֵּיטַב חָכְמָתוֹ חָלַק-לוֹ נֶתַח.

"אִם-בִּקַשְׁתָּ לְהֵחָנֵק לְקַדֵּשׁ שֵׁם-אֱלוֹהַּ,

הִתָּלֵה לְמוֹפֵת עַל-עֵץ גָּבוֹהַּ;

אַל-תִּמְכֹּר עַתָּה חַיֶּיךָ בְלֹא-דָמִים,

בָּרִאשׁוֹנָה תִּגְדַּל וְתָבֹא בַּיָּמִים!"

נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“ז, לבוב תרע”ג