הַגֶּד נָא בֶּן אָדָם מֵחֹמֶר יָצָאתָ

אֵיךְ עַל כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע כֹּפֶר מָצָאתָ

לְהָסִיר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה לְעַוֵּר עֵינַיִם

לֹא יֶחְסַר לְךָ תָּמִיד כְּסוּת עֵינַיִם

אִם יֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, לְדֶרֶךְ נוֹעָדוּ

וְיִפּוֹל הָאֶחָד קַרְסֻלָּיו יִמְעָדוּ

הֵן לֹא חַטָּאתוֹ הוּא אַךְ חַטַּאת רֵעֵהוּ

לוּלֵא הֲדָפוֹ לֹא יִפּוֹל עַל פָּנֵיהוּ

וְאִם לְבַדּוֹ יֵלֵךְ וְיִפּוֹל עַל הָאֲדָמָה

אֵין אִישׁ אִתּוֹ עַל מִי יָגֹל לַעֲשׂוֹת נְקָמָה?

בְּחֵמָה יָקוּם וּבְיָדוֹ יָרִים מַטֵּהוּ

עָפָר וָאֵפֶר יַכֶּה, בְּרַגְלוֹ יִרְמְסֵהוּ —

גַּם אַחַר מַלֹּאת כַּפֵּיכֶם חָמָס וָרֶשַׁע

תַּרְבּוּ לַחֲטֹא גַּם תּוֹסִיפוּ חֵטְא עַל פֶּשַׁע

אַשְׁמַת חַטַּאתְכֶם עַל אֲחֵיכֶם תָּגֹלוּ

נְקִיִּם אַתֶּם, חַטֹּאתֵיכֶם בְּחֵיקָם יִפֹּלוּ

תַּצְדִיק אוֹתָךְ רֵעֶיךָ הִסִּיתוּךָ

אַךְ לָמָּה לֹא נַסְתָּ אִם רְדָפוּךָ?

אִם חָטָאתָ לָמָּה תַאֲשִׁים עֲמִיתֶךָ?

הֶעֱמַסְתָּ עָלֶיךָ מַשָּׂא שָׂא לְבַדֶּךָ

הֵן כָּל פֶּשַׁע וְחַטָּאת מִמְּךָ יָצָאוּ

לְבַדְּךָ חָטָאתָ מִמְּקוֹרְךָ הֵם נָבָעוּ

לֹא שָׁמַרְתָּ נַפְשְׁךָ לָכֵן נָפַלְתָּ בָרָע

וְרֵעֲךָ נָקִי כִּי לֹא מִיָּדוֹ לָךְ בָּא

בְּעִקְבֵי חַוָּה אֵם כָּל חָי בִּנְתִיבוֹתֶיהָ

אַחַר אַלְפֵי שָׁנִים עוֹד הוֹלְכִים בָּנֶיהָ

חֵטְא חָטְּאָה וְגַם אִישָׁהּ שׁוֹלָל הוֹלִיכָה

וְכָל אַשְׁמָתָהּ אַךְ עַל הַנָּחָשׁ הִשְׁלִיכָה

נְחָשִׁים כְּמוֹ אֵלֶּה מְאֹד רַבּוּ כַּמַּיִם

גַּם לָנוּ הֵם הַיּוֹם לִכְסוּת עֵינַיִם

אַךְ לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ וְיָבִינוּ לָחַשׁ

“שִׁמְרוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם” וְלֹא יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ.