פיוט / יוסף אבן-ברזל

יוֹשַׁבְתְּ בַּמַּאְסָר וּבַמַּחֲסוֹר, / אַל תִּרְגְּזִי, עוֹד הוֹלְמֵךְ אֶהֱלֹם,

וִימֵי עֱנוּתַיִךְ אֲשֶׁר אָֽרְכוּ / תִּנְשִׁי וְהָיוּ לָךְ כְּמִקְרֵה חֲלוֹם.

סוֹד יֵשׁ לְאֵל בָּכֶם, בְּנֵי יַעֲקֹב, / יַעַן אֲשֶׁר הוֹתִירְכֶם עַד הֲלֹם

פֶּן תֹּֽאמְרוּ “הִנֵּה אֲנַחְנוּ כְלִי / נִמְאָס!” הֲיִמָּאֵס כְּלִי יַהֲלוֹם?