עֶרֶב מוּל יָם / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה, וּמִשְׁבְּרֵי-הַלֵּב

שָׁבִים לִלְחֹךְ וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת עִקְבוֹתֶיהָ,

יֵשׁ אוֹר אַחֵר נִקְרָע, וּמִנִּקְרַת-הַכְּאֵב

תְּפִלָּה רַכַּת-נוֹצָה תְּלוּיָה עַל תִּקְווֹתֶיהָ…

וְעַיִן עֲיֵפָה שׁוֹתָה מְלוֹא-עוֹלָם,

הַיָּם פּוֹרֵשׂ מִשְׁטַח, לֵאמֹר: הַבֵּט וּרְאֵה נָא!

וְכָל שֶׁנִּשְתַּתְּקוּ שׁוּב מַשְׁמִיעִים קוֹלָם

בְּרֹן הָעֲלִיּוֹת – וְהַדְּמָמוֹת תִּבְכֶּינָה…

הָעֶרֶב הֶעֱמִיק יָפְיוֹ עַד לִפְחָדִים,

הָרַחַק הִצְטַלֵּל – וּצְלִיל נִמְתַּח גָּבוֹהַּ.

מִי נְטָעַנִי פֹּה בִּזְבוּל הַמְּעַטִּים

וְחֲסָדָיו¹ עִמִּי לִרְאוֹת וְלֹא לִגְוֹעַ?

עוֹבֶרֶת נַעֲרָה, אֵי-מִי אוֹתָהּ שָׁלַח –

וְגַם דּוּגִית בַּיָּם הֵנִיפָה מִפְרָשֶׂיהָ…

הִנֵּה לִתְפִלָּתִי שְׁלִיחִים יָפִים כָּל כָּךְ!

– וְנֶאֶלְמָה אִתָּם אֶל עֵבֶר תִּקְווֹתֶיהָ…