וְשׁוּב מֶרְחַב שָׂדוֹת, וְרוּחַ דְּרוֹר

וְגִיל –

אוּלַי הָיָה כִּלְאִי חֲלוֹם אָרֹךְ, שָׁחֹר

כֵּן, רַק חֲלוֹם מַבְהִיל?

וְתַנְחוּמֵי אַסִּיר חֲלוֹם אַף הֵם!

וְאָז –

הַיָּד אֲשֶׁר יָדְעָה לָנוּד וּלְנַחֵם

יִכְלֶה זִכְרָהּ וָגָז?

חֲיִי בַּלֵּב, עַצֶּבֶת לֵיל נִזְעָם,

עוֹד קָט!

פֶּן נָסוּ הַצְּלָלִים וְגָרְרוּ אִתָּם

גַּם אֶת הָאוֹר הַמְּעָט.