בְּאֵין-לֵב-וָעָיִן / אביגדור המאירי
חַרְדָּלִית שֶׁל-יִפְעָה שֹׁטֶפֶת מִמָּעַל
וְהַזֹּהַר כִּמְעַט שֶׁמְּפוֹצֵץ אֶת-לְבָבִי
לְרִבּוֹא רִבֹּאוֹת זְהַרְהוֹרִים.
אֶת-נַפְשִׁי אֶשְׁלָּחָה עַל-כַּנְפֵי הַדְּבוֹרִים,
לְאֶרֶץ-הַשְּׂשׂוֹנִים, תְּרוּפַת כָּל-נָבִיא,
וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אֶשְׁתַּטַּח בַּדֶּשֶׁא.
תִּימְרַת הָרֵיח לִי פְּלָאוֹת מְצַיָּרֶת.
בְּאָזְנִי אַט עוֹלֶה שִׁיר נַעֲרָה בַּשָּׁרוֹן,
וְחוֹתָל שֶׁל-תְּמָרִים עֲלֵי-כְתֵפָהּ. —
אֵלִי, אֵל מִזְרַח-שֶׁמֶשׁ, רֹחֵץ בְּזִיו עֵיפָה,
קָחֵנִי עַל-יָדְךָ, כָּל-דָּמִי בִּי יָרֹן,
וּבְאֵין-לֵב-וְעַיִן שָׂאֵנִי-נָא, שָׂאֵנִי. —
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.