צִיּוֹן הַנִּגְאֶלֶת / אביגדור המאירי

צִיּוֹן הַנִּגְאֶלֶת בְּדַם בְּנֵי-דָמָיִךְ,

אֲשֶׁר בְּעוֹד יָמִים יָאִירוּ אֳפָקָיִךְ,

הַאַף גַּם אֲסִירַיִךְ גָּאֹל יִגָּאֵלוּ

מֵעֹל יַד-אֲחֵיהֶם יוֹשְׁבֵי אַרְמְנוֹתָיִךְ.

הֲבוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, תָּבֹא בוֹ הַנְּבוּאָה:

לִהְיוֹת אֲסִיר-עֳנִי חָפְשִׁי תַּחַת שָׁמָיִךְ.

אוֹ אוּלַי גַּם-בָּךְ יִהְיוּ הַגְּאֵיוֹנִים,

שׁוֹתִים דַּם-שְׁרִירִים בְּשֵׁם כָּל-קְדוֹשָׁיִךְ.

הֲבוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ הָעֲמֵלִים,

זוֹרְעֵי אֶת-אַדְמָתֵךְ, יִהְיוּ גַּם בְּעָלָיִךְ;

וּמַלְמַד-בָּקָר, שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה,

יִהְיֶה בִּידֵי מֵנִיב בִּרְכוֹת תְּהֹמוֹתָיִךְ.

אוֹ פְרִי כָל-עֲמָלוֹ גַּם-בָּךְ יֹאכַל אַחֵר

וְהוּא מְזֵה-רָעָב יִשַּׁק אֶת-עֲפָרָיִךְ. —

הַאַף גַּם-בָּךְ יִהְיוּ זוֹנֵי-הַמִּלְחָמָה

הַמְשַׁלְּחִים לָמוּת אֶת-מִבְחַר כְּפִירָיִךְ;

וּנְבִיאֵי-כָזָב יֹאמְרוּ: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,

לַמּשְׁחִים שָׁמְנָם בְּמֵיטָב שְׁמָנָיִךְ. —

הַאַף גַּם-בָּךְ עָמֹד יַעַמְדוּ זֵדִים

עֲלֵי בָמוֹת-שַׁדַּי בְּתוֹךְ הוֹד מִקְדָּשָׁיִךְ

וּבְיָד אַחַת יַכּוּ עַל-חֵטְא בְּצַעֲקוֹת-אוֹי,

וּבַשְּׁנִיָּה מָכֹר יִמְכְּרוּ אֶת-עֲנִיָּיִךְ. —

הַאִם יִהְיֶה הַכֶּסֶף סֵמֶל כָּל-יְקָר

וְיֵין זֵעַת-עוֹבְדֵךְ יַשְׁמִין כָּל-פַּרְתְּמָיִךְ. —

הַאִם תִּזְנִי, צִיּוֹן, בְּמֵצַח הַזּוֹנָה;

וַחֲצַר הַמַּטָּרָה — מְעוֹן כָּל-נְבִיאָיִךְ. —

מַה-לִּי מִקְדַּשׁ-מֶלֶךְ וּמֶה-עִיר-מְלוּכָה,

אִם-מַלְכֵּךְ יֵשֵׁב עַל-כֵּס עַצְמוֹת-בָּנָיִךְ.

מַה-לִּי רֹב עָשְׁרֵךְ אִם-לֹא תַחַלְצִי שַׁד

לִבְנֵךְ הַמִּתְיַפֵּחַ בְּאֹפֶל מַרְתְּפָיִךְ. —

הֲבוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, בָּךְ צֶדֶק-יָהּ יָרֹן,

וּכְאֶל מַלְכַּת-הָאוֹר יַבִּיטוּ לָךְ אוֹיְבָיִךְ.

אוֹ אִם-טָפַשׁ לִבֵּךְ מִזַּהַם הַגּוֹלָה

וִהְיוֹת עַם בֵּין עַמִּים יִהְיוּ כָל-מַאֲוַיָּיִךְ.

הֱיוֹת עַם בֵּין עַמִּים וּזְאֵב בֵּין זְאֵבִים

לִלְטשׁ עֵינֵי-חַיָּה וַחֲרֹק שִׁנָּיִךְ. —

אִם-כָּכָה תִבָּנִי — אִשָּׁמְדָה בְלֹא-עֵת

וְאַל-אֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹתָךְ בְּשִׂמְחוֹתָיִךְ.

אִם-כָּכָה תִבָּנִי — אֲבוֹי-לִי אִם אֹמַר;

וְאוֹי אִם-לֹא אֹמַר: — אֲרוּרִים בּוֹנָיִךְ!