"הַסְבֵּר לִי, יְדִידִי, מָה הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת –

לִגְנוֹב תַּרְנְגֹלוֹת?" –

סָח לַשּׁוּעָל אִכָּר: "אוֹמַר לְךָ גְלוּיוֹת:

צַר לִי מְאֹד עָלֶיךָ, רֵעַ:

מִקְצוֹעֲךָ –

אֵין בּוֹ בְּרָכָה.

לֹא בַּמּוּסָר אֲנִי נוֹגֵעַ;

כָּל זֶה לְחוּד: גְּנֵבָה – עָוֹן,

וְגַם חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן;

אַךְ הִיא גַּם עֵסֶק בִּישׁ פָּשׁוּט עַל־פִּי חֶשְׁבּוֹן:

בִּמְחִיר מָנָה שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת

אַתָּה עָלוּל

לִנְטוֹשׁ בַּלּוּל

אֶת הַזָּנָב – אוֹ הַגֻּלְגֹּלֶת.

וְכִי סִכּוּן כָּזֶה כְּדַאי?"

– "וַדַּאי צוֹדֵק אַתָּה, וַדַּאי:

לְמִי יִנְעַם לִרְעוֹד כָּל פַּעַם?" –

עָנָה לוֹ הַשּׁוּעָל בַּאֲנָחָה מָרָה:

"חַיַּי עַד כְּדֵי כָּךְ הָיוּ לִי לְזָרָא,

שֶׁלֹּא אֶמְצָא אֲפִילוּ טַעַם

בְּתַרְנְגֹלֶת וּבְשָׂרָהּ.

וּמִי, בְּעֹמֶק־לֵב, יִשְׂנָא עָוֹן כָּמוֹנִי?!

אַךְ מַה לִּי לַעֲשׂוֹת? בָּנִים לִי, דֹּחַק, עֹנִי…

וְהֵן, סוֹף־סוֹף, לֹא יְחִידִי

אֶחְיֶה עַל גֵזֶל, יְדִידִי,

אַף כִּי חֶרְפַּת אוֹתוֹ מִקְצוֹעַ

אֶת מַצְפּוּנִי תּוֹסִיף לִפְצוֹעַ".

– “וּבְכֵן” – אָמַר הָאִישׁ:

"אִם רַק אֱמֶת בְּפִיךָ,

אַצִּיל אוֹתְךָ מֵחֵטְא וְגַם מֵעֹנִי בִּישׁ:

רַק בְּעָמָל כָּשֵׁר אֶת לַחְמְךָ תַּרְוִיחָה.

שֵׁב בַּחֲצַר מִשְׁקִי וּשְׁמוֹר עַל הַלּוּלִים.

מִי כַּשּׁוּעָל יָבִין נִכְלֵי הַשּׁוּעָלִים?

וּבִשְׂכַר זֶה תִּחְיֶה חַיִּים קַלִּים פִּי־עֶשֶׂר:

תִּזְכֶּה לְשֶׁפַע טוּב וְלֹא תֵּדַע שׁוּם חֶסֶר".

תְּקִיעַת־כַּפַּיִם – וְנִגְמַר:

נִכְנַס שׁוֹמְרֵנוּ לַמִּשְׁמָר.

עַתָּה שָׁפַר חֶלְקוֹ: אֵינוֹ חָסֵר דָּבָר.

שָׂבַע הַשּׁוּעָל וְגַם הוֹסִיף לוֹ שֹׁמֶן –

אַךְ לֹא הוֹסִיף טִפָּה שֶׁל יֹשֶׁר וְשֶׁל אֹמֶן.

כָּל טוּב בִּלְתִּי־גָנוּב עוֹרֵר בּוֹ שִׁעֲמוּם –

וּבְלֵיל־מַחְשָׁךְ אֶחָד עָרַךְ לוֹ חַג־סִיּוּם:

פָּקַד כָּל לוּל כְּפִי הַיְכֹלֶת –

וְלֹא חִיָּה אַף תַּרְנְגֹלֶת.

מִי שֶׁלִּבּוֹ יָשָׁר וָטוֹב

לֹא יְרַמֶּה וְלֹא יִגְנוֹב

עַל אַף הַדֹּחַק וְהַצֹּרֶךְ.

וְהִפּוּכוֹ הוּא הַגַּנָּב:

אַף אִם תִּתְּנוּ לוֹ הוֹן שֶׁל קֹרַח,

רַק לִגְנֵבָה יִשָּׂא עֵינָיו.