גַּנָּן בִּימֵי־אָבִיב עָדַר כָּל־כָּךְ בְּמֶרֶץ

כְּאִלּו זְהַב אוֹצָר לַחְפּוֹר קִוָּה מֵאֶרֶץ:

חָרוּץ הָיָה אוֹתוֹ גַּנָּן,

בָּרִיא, חָסֹן וְרַעֲנָן.

סָמוּךְ לַחֲצֵרוֹ יָשַׁב בְּאֹרַח־קֶבַע

מִין פִּילוֹסוֹף־דַּבְּרָן, מֵחֲסִידֵי הַטֶּבַע,

שֶׁלִּדְבָרָיו, חָבַב מְאֹד

אֶת הַגַּנִּים וְהַגִּנּוֹת.

הוּא רַק מִתּוֹךְ סְפָרִים הִכִּיר אֶת הַמִּקְצוֹעַ,

אוּלָם הֶחְלִיט גַּם כֵּן יַרְקוֹת־גִּנָּה לִזְרוֹעַ.

לוֹעֵג הוּא לִשְׁכֵנוֹ עֲמוּס הָעֲבוֹדָה:

"עֲמֹל, שָׁכֵן, עֲמֹל וּשְׁפֹךְ זֵעָה כַּמַּיִם –

וְאָנֹכִי בִּזְכוּת מַדָּע

תָּמִיד אַשִּׂיג כִּפְלֵי־כִּפְלַיִם.

מוּל גִּנָּתִי הַהֲדוּרָה

תִּהְיֶה שֶׁלְּךָ – שְׁמָמָה גְמוּרָה.

מוּזָר שֶׁמִּנְּכָסִים עֲדַיִן לֹא יָרַדְתָּ.

הֵן שׁוּם הִלְכוֹת מַדָּע, נִדְמֶה לִי, לֹא לָמַדְתָּ?"

– “נָכוֹן” – עָנָה הָאִישׁ – "לָזֹאת חָסַרְתִּי פְּנַאי;

כָּל תּוֹרָתִי כֻּלָּהּ – מִרְצִי וּשְׁתֵּי יָדַי.

אַךְ גַּם בָּהֶם לַחְמִי, תּוֹדָה לָאֵל, אַרְוִיחַ".

– "אֵיךְ, בּוּר, תָּעֵז דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי

כְּלַפֵּי הַדַּעַת לְהָטִיחַ?"

– "חַס וְחָלִילָה, לֹא וָלֹא!

אַל תְּסַלֵּף דְּבָרַי הַפַּעַם:

אִם תְּחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ שֶׁל טַעַם,

מוּכָן הִנְּנִי לְקַבְּלוֹ".

– “טוֹב, טוֹב, בְּבוֹא הַזְּמַן תִּלְמַד מִמֶּנִי פֶּרֶק…”

– "תִּסְלַח לִי, אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא בָּא הַזְּמָן?

אֶצְלִי כְּבָר פֹּה וְשָׁם נִרְאוּ צִיצִים שֶׁל יֶרֶק –

וְאֶצְלְךָ עוֹד אֵין אַף עֲרוּגָה בַּגָּן".

– "לִי לֹא הָיְתָה שְׁהוּת מַסְפֶּקֶת:

עוֹד בַּסְּפָרִים אֲנִי חוֹקֵר,

מַה לְשֵׁם כָּךְ מוֹעִיל יוֹתֵר:

הַמַּחְרֵשָׁה אוֹ הַמַּעְדֵּר?

אַךְ הַשָּׁעָה אֵינָהּ דּוֹחֶקֶת".

– “מוּזָר!” – עָנָה שְׁכֵנוֹ בְּשֶׁקֶט:

"שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר – אֵין דַּרְכָּהּ

לָתֵת לְמִישֶׁהוּ אַרְכָּה" –

וְהוּא חָזַר מִיָּד לִזְרוֹע בַּקַּרְקַּע.

וְחַקְרָנֵנוּ, אִישׁ־אוֹרַיְתָא,

בְּגַאֲוָה הָלַךְ הַבַּיְתָה.

מֵאָז חִטֵּט בְּלִי הֲפוּגוֹת,

הָפַךְ סְפָרִים וַעֲרוּגוֹת,

עִיֵּן, רָשַׁם לְלֹא מָנוֹחַ…

מִדֵּי יַתְחִיל דְּבַר־מָה לִצְמוֹחַ,

מוֹצֵא הָאִישׁ

חִדּוּשׁ חָדִישׁ;

וְהוּא עוֹקֵר, תּוֹלֵשׁ, פּוֹרֵעַ –

וְשׁוּב עוֹדֵר, וְשׁוּב זוֹרֵעַ.

וּמֶה הָיָה אֵפוֹא הַסּוֹף?

שְׁכֵנוֹ הַ“בּוּר” זָכָה לְרֶוַח,

וְתוֹצַרְתּוֹ זָכְתָה לְשֶׁבַח –

וּמִגִּנַּת הַפִּילוֹסוֹף –

כְּלָל לֹא הָיָה מַה לֶּאֱסוֹף.