חֶצְרוֹן, שֶׁבִּמְסִירוּת עָבַד אֶת אֲדוֹנָיו,

רָאָה עַל כַּר-נוֹצוֹת, עַל אֶדֶן הָאֶשְׁנָב,

מַכִּירָתוֹ מִכְּבָר, “צְחַרְחֶרֶת” –

כַּלְבָּה קְטַנָּה

וַעֲדִינָה,

הַמְסֻלְסֶלֶת לְתִפְאֶרֶת.

הוּא רָץ אֵלֶיהָ בְּשִׂמְחָה

כְּאֶל קְרוֹבַת-הַמִּשְׁפָּחָה

כִּרְכֵּר, פִּזֵּז מִגֹּדֶל-נַחַת

וּבִזְנָבוֹ כִּשְׁכֵּשׁ גַּם-יַחַד:

"הוֹי, הוֹי, צְחַרְחֶרֶת! מַה שְּׁלוֹמֵךְ

מֵאָז שִׁנִּית אֶת מְקוֹמֵךְ

וְלָאַרְמוֹן הַזֶּה לֻקַּחַת?

הֲתִזְכְּרִי, כֵּיצַד יַחְדָּו

סָבַלְנוּ פֹּה חֶרְפַּת-רָעָב?

וְאֵיזֶה מִין תַּפְקִיד עַכְשָׁו

נָתַן הַבַּעַל בְּבֵיתוֹ לָךְ?

– “אָסוּר לְהִתְאוֹנֵן” – עוֹנָה הַכְּלַבְלַבָּה:

"אֶחְיֶה בְּאַרְמוֹנוֹ בַּעֲִׁשִׁירוּת רַבָּה;

אֹכַל מַעֲדַנִּים, אֶשְׁתֶּה מִכְּלֵי הַבְּדֹלַח.

הַבַּעַל טוֹב-הַלֵּב

מְאֹד אוֹתִי אוֹהֵב:

סְבִיבוֹ, כְּכָל חֶפְצִי, אֶקְפּוֹץ וְאֶשְׁתּוֹבֵב;

וְאִם הַשּׁוֹבְבוּת, סוֹף-סוֹף, עָלַי נִמְאֶסֶת,

אֶרְבַּץ לְהִנָּפֵשׁ עַל כַּר-נוֹצוֹת אוֹ כֶּסֶת.

וְאֵיךְ אַתָּה חֶצְרוֹן?"

– “אֲנִי” – בּצַעַר רַב

עָנָה מִסְכֵּן-חֶצְרוֹן, שַׁח-רֹאשׁ וּשְׁפַל-זָנָב –

"אֶחְיֶה כְּמִלְּפָנִים: אֶסְבּוֹל חֶרְפַּת רָעָב,

אֶשְׁמוֹר הַבַּיִת בְּלִי לָנוּחַ –

בַּקֹּר, בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ;

וְאִם נָבַחְתִּי בְּשׁוֹגֵג,

אָז גַּם מַכּוֹת אֲנִי סוֹפֵג.

אוּלָם הַסְבִּירִי לִי, צְחַרְחֶרֶת:

בַּמֶּה זָכִית לִחְיוֹת כִּגְבֶרֶת,

בְּעוֹד שֶׁאָנֹכִי אֶרְעַב עַל מִשְׁמַרְתִּי?

מַה הַשֵּׁרוּת שֶׁתְּשָׁרְתִי?"

– “מַה שֵּׁרוּתִי?” – עָנְתָה בְּנַחַת

הַכְּלַבְלַבָּה הַמְצֻחְצַחַת –

"הוּא קַל וְנוֹחַ לְמַדַּי:

רַק לַעֲמוֹד עַל שְׁתֵּי כַּפַּי".

גַּם אֲנָשִׁים גְּמִישֵׁי-בִּרְכַּיִם

רוֹכְשִׁים טוֹבָה חָמְרִית רַבָּה

מִסּוּג “שֵׁרוּת” אוֹתָהּ כַּלְבָּה.

(אוּלָם הַלָּלוּ, תַּחַת שְׁתַּיִם,

עוֹמְדִים, לְהֶפֶךְ, עַל אַרְבַּע).