חוֹמוֹת הָעִיר נַעֲשׂוּ שְׁקוּפוֹת, שְׁקוּפוֹת.

וָאֵרֶא מִבַּעֲדָן צֵל: חֻרְבָּן שְׁלִישִׁי.

כְּפַעֲמוֹן אָפֵל וּמְאַיֵּם כָּפוּי הַשַׁחַק עַל הָרֹאשׁ,

וְהָעִנְבָּל – יִצְחָק בֶּן-צְבִי הַמְּסֻגָּף, הַחֲרִישִׁי – –

בְּאֵם חוּצוֹת – כְּנוּפְיוֹת דְּמוּמוֹת יְלֵל בָּלוּם.

מָגוֹר עִם הַמְּבוּכָה נִדְבָּר – –

אֶחָד (דָּמָיו מְצַלְצְלִים בְּקַרְקַפְתּוֹ)

דָּבַק פֹּה לֶחָלָל וּמִתְמוֹגֵג מִן הַמֵּצָר – –

בִּמְבֹא הַסְּנִיף אֲנִי נִצָב – שֶׂכְוִי צָעִיר רָטֹב עֲלֵי גָדֵר,

כִּקְּרֹא שֶׂכְוִי רָטֹב אֶקְרָא אִגְּרֶת-תֹּם:

"חָבֵר יָקָר, הַיּוֹם, מִיַּד, עוֹלָה פְלוּגָה – וּבְתוֹכָה אֲנִי.

מְאֻחָר כְּבָר. נִתְרָאֶה, שָׁלוֹם!"