הַשַּׁחַק הָפוּךְ כְּבָר כִּדְלִי וּכְמוֹ מִדְּלִי מְקַלְּחָה
עֲתֶרֶת תְּכֵלֶת גְּדוּשָׁה דֶּרֶךְ מַעֲשֵׁנוֹת אֶל כָּל סִיר וְּקְעָרָה
מְשַׂחֲקוֹת רוּחוֹת, אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ שׁוֹרְקָה וּמְשַׁלְּחָה
דָּלְיֵי צְחוֹק וּנְהָרָה – – –
אַח, מַה שִּׁרְטַטְתֶּם, אַחַי הַצְּעִירִים, פֹּה עַל גְּדֵרוֹת וּמְשׂוּכוֹת?
אָנֹכִי קוֹרֵא דִבְרֵי דֹפִי, שׁוֹאֵף אָבִיב, סוֹלֵד וּמְחַיֵּךְ – –
שָׁבָה שִׁיקְסָה מִן הַיְאֹר, צוֹהֶלֶת, כַּתִּכְבֹּסֶת עֲלֵי כְתֵפָהּ צָהֳלָה
צְחוֹרָה אֶל כָּל הָרוּחוֹת –
הֵי, שִׁיקְסָה בְּרִיאָה, שִׁיקְסָה צְחוֹרָה, שִׁיקְסָה סְתָם! אֲנִי וְאַחַי
רָצִים אֶל הַיְּאֹר לִגְמֹעַ לְחַיַּיִךְ – –