לוגו
בכרם זית
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

אָפֹר כְּעֵין הֶעָפָר וְהֶעָלִים

עָלָה וְנִבְלַע בְּנוֹפוֹ שֶׁל כֶּרֶם זַיִת,

וְאֶת מִצְחוֹ מְלֵא הָאָבָק הֶעְלִים

עָמֹק בְּאַבְקוּתָן שֶׁל הַיָּדַיִם.

כִּכְלוֹת הַכֹּל גַּם זֹאת. וְזֹאת הַקֵּץ.

עַתָּה סוּמָא אֲנִי וְעָלַי לָלֶכֶת.

מַדוּעַ תְּצַוֻּנִי לִהְיוֹת עֵד

לְקִיוּמְךָ כְּשֶׁאֵין אֲנִי מוֹצְאֶךָ.

אֵינִי מוֹצָא אוֹתְךָ. לֹא, גַּם לֹא בִי.

וְלֹא בַאֲחֵרִים. וְלֹא בְּאֵל הָאֲבָנִים,

לֹא עוֹד אֶמְצָאֲךָ. לְבַדִּי אֲנִי.

לְבַדִּי אֲנִי עִם צַעַר בְּנֵי-אָדָם,

אֲשֶׁר בְּךָ אָמַרְתִּי לְנַחֲמָם,

וְאַתָּה אֵינְךָ. וַאֲנִי בוֹשׁ, נִכְלָם…

לְאַחַר מִכֵּן אָמְרוּ: וּמַלְאָךְ בָּא –.

מַדּוּעַ זֶה מַלְאָךְ? אָז לַיְלָה בָּא

וּבָעֵצִים עִלְעֵל כִּלְאַחַר יָד.

וְהַנְּעָרִים חָלְמוּ וְזָעוּ מְעַט.

מַדוּעַ זֶה מַלְאָךְ? אָז לַיְלָה בָּא.

וְהַלֵּיל שֶׁבָּא הָיָה לֹא לַיְל פֶּלֶא;

לֵילוֹת כָּאֵלֶה יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם.

אָז אֲבָנִים רוֹבְצוֹת וְגָם כָּל כֶּלֶב.

הוֹ, לֵיל תּוּגָה, סְתָם לַיְלָה, מִכָּאֵלֶּה

הַמְחַכִּים עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם.

כִּי אֵין חָזוֹן לַמְפַלְלִים כָּמוֹהוּ,

וּמַלְאָכִים לֹא יִפְקְדוּ אוֹתָם.

אֵין תּוּשִׁיָּה לְמִי שֶׁאוֹבְדִים עַצְמָם,

וְהוֹרֵיהֶם יַפְקִירוּם אֶל הַתֹּהוּ

וְהֵם דְּחוִּיים מֵרֶחֶם הוֹרָתָם.

פריס, מאי – יוני 1906


  1. לפי האוונגליון הנוצרי (לוּקס, כ'ב ל“ט – מ”ו) התבודד ישו, לפניי שנמסר לנציב רומי, על הר הזיתים “ויתפלל לאמר: אבי העבר–נא מעלי את הכוס הזאת אם כן רצית אתה, אך לא כרצוני כי אם כרצוך יהי. וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו… ויקם מתפלתו ויבוא אל תלמידיו וימצאם ישנים מעצבון.”  ↩