★ 1
אַתָּה הָעֲגַלְגַּל, שֶׁחֹם יָדַיִם
בְּעוּפְךָ מִמַּעַל בְּבִטְחָה תַשִּׁיל,
כְּקִנְיָנְךָ, אֶת שֶׁמָּקוֹם לוֹ אֵין
בָּעֲצָמִים, קַלִּיל מִלְּהָכִיל,
שֶׁלֹּא כְדֵי עֶצֶם הוּא אַךְ עֶצֶם דֵּי
לֹא לַחֲמֹק בַּסֵּתֶר אֶל תּוֹכֵנוּ
מִכָּל מַה שֶּׁעָרוּךְ בַּחוּץ סְבִיבֵנוּ:
בָּךְ זֶה חָמַק, בְּעוֹד אַתָּה מְהַסֵּס
בֵּין עוּף וָרֶדֶת, תְּחִלָּה גוֹאֶה,
וּכְמוֹ גוֹרֵר תְּנוּפָתוֹ שַׁעַל שַׁעַל,
חוֹטְפָהּ וּמַנִּיחָהּ –, וְאַחַר שׁוֹהֶה
וְעוֹצֵר, וּלְכָל הַמְשַׂחֲקִים מִמַּעַל
פִּתְאֹם אֵי-שָׁם מָקוֹם חָדָשׁ מַרְאֶה
וּמְסַדְּרָם כְּמוֹ לְצוּרַת מָחוֹל,
וְאָז – צָפוּי וּמְיֻחָל לְמַטָּה,
אָץ, קַל, פָּשׁוּט, טִבְעִי בַכֹּל,
נוֹפֵל אֶל גְּבִיעַ הַיָּדַיִם שֶׁהוּשָׁטוּ.
פריז, 31 ביולי 1907
-
רילקה ראה שיר זה כמושלם בשיריו. ↩