כְּנֵר בְּרוּחַ־פְּרָצִים

כָּבוּ לֵילֵי־הַסַּהַר מֵעָלַי –

לֵילֵי הַחשֶׁךְ הַלָּבָן שֶׁל תִּינוֹקוֹת!

עַתָּה מִלֵּיל עַד מָחְרָתוֹ

עוֹבֵר הָאֹפֶל הַשּׁוֹמֵם

שֶׁחֲלוֹמוֹת נָסִים מִמֶּנּוּ

כְּיֶרֶק מִמִּדְבָּר.

הוֹ לֵילוֹת חֲתוּמִים

כִּקְרָשִׁים הָאוֹטְמִים חַלּוֹנָיו הַפְּרוּצִים

שֶׁל בַּיִת נָטוּשׁ

בּוֹ כָּל עֲלוּמוֹת קוֹרוֹתַי בְּאֶלְמָן

הֵן חֲלוֹם־בְּהָקִיץ.

כָּל הַיֶּתֶר –

יְקוּם שֶׁנִּבְדָּה בִּלְעָדַי

נַחַל וּרְאִי

הַמּוֹחִים לִבְלִי זֵכֶר

בָּבוּאוֹת שֶׁחָיוּ עֲדֵי־רֶגַע.