אֶשֶׁד בָּאֹפֶל. חוּצוֹת שֶׁשָּׁלְדוּ.

גֵּאוּת מְצִיפָה אֶת הָרִיק הַשָּׂרוּעַ.

קָרְבָה הַגֵּאוּת אֶל סִפִּי עִם הָרוּחַ.

עָצְמָה אֶת עֵינַי מְשׁוּגַת הַיַּלְדוּת.

וְשׁוּב לֵב הַיֶּלֶד סָמוּךְ וּבָטוּחַ

(בַּלַּיְלָה הַזֶּה כִּבְלֵילוֹת הֶעָבָר!)

שֶׁאִם לֹא אֶרְאֶה – לֹא יִקְרֵנִי דָבָר.

אַךְ אוֹי כִּי רָאִיתִי. אוֹי כִּי קָרַנִי.

תֵּמַהּ – הַיֶּלֶד הוּא שֶׁהֶרְאַנִי.

הוּא שֶׁפִּתַּנִי: “הַבִּיטָה!” – וּוַי:

הָאֶשֶׁד הִקְצִיף וְהֵצִיף רְחוֹבַי.

אֶשֶׁד בָּאֹפֶל. חוּצוֹת שֶׁשָּׁלְדוּ

פָּקְחָה אֶת עֵינַי מְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת.

שְׁבִי תִּינוֹקוֹת בְּמִקְצַב עִרְסוּלָם.

כָּל הַסְּפִינוֹת כְּבָר חוֹזְרוֹת הַנָּמָלָה.

וְרַק חֲלוֹמוֹת כִּזְרוֹעוֹת הַסֻּלָּם

יִזְדַּקְּפוּ כְּלַפֵּי מָעְלָה.

כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ – אָז יִמּוֹט וְיִשְׁמוֹט.

כָּל שֶׁאֵינֶנּוּ יַמְרִיא בְּמַבְקִיעַ.

כָּל הַדְּבָרִים כְּבָר עוֹשִׂים סֻלָּמוֹת

וְעוֹלִים לָרָקִיעַ.

עֲלוֹת וְהַגִּיהַּ. עֲלוֹת וְרַנֵּן.

– לְוַאי וְיַגִּיעוּ!

אָמֵן.