סוּפָה אֶת נַפְשָׁהּ עִם הָעֶרֶב נוֹפַחַת.

עֶרֶב שׁוֹתֵת דּוּמִיָּה וְדָמִים.

לַיְלָה וְדֶרֶךְ

קֶשֶׁב וָפַחַד

מוּל גְּזַר הַמָּסָךְ הַמַּדְמִים.

וּכְבָר הֵד גּוֹסֵס מִתְגַּמְגֵּם וְשׁוֹכֵחַ

קוֹלוֹת שֶׁקִּלְּסוּ הִמְנוֹנִים לַסּוּפָה – –

וְרַק הַדְּמָמוֹת מְבִינוֹת:

זֶה צוֹנֵחַ

סוֹף־טֶרֶם־עֵת בְּאָמֵן חֲטוּפָה.

אָמֵן חֲטוּפָה. סוּפָה וְסוֹפָהּ.

תֵּיקוּ – וְהָלְאָה? וְסוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר?

לֹא פַּסּוּ בַּתֹּהוּ לֵילוֹת שֶׁרִעֵבוּ.

לֹא אֵפֶר כִּי רֶמֶץ כְּשֹׁךְ הַשְּׂרֵפָה.

אָנוּשׁ וּמַר־נֶפֶשׁ אַתָּה הַגּוֹמֵעַ.

עָנוּשׁ הוּא וּמַר הוּא יֵינְךָ הַנִּמְסָךְ. –

אֱנוֹשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶל תּוֹבֵעַ:

– הָרֵם הַמָּסָךְ!

– הָרֵם הַמָּסָךְ!