עָזַבְתִּי אֶת אַחַי בַּחוּץ כְּשֶׁהוּא גוֹוֵעַ.

הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן. עַכְשָׁו – הָאֲחֵרִים.

עִירִי הַמְפֻרְקָדָה עַל עֶרֶשׂ כּוֹכָבֶיהָ

כְּדֶרְוִישׁ עַל מִטַּת הַמַּסְמֵרִים.

הַרְבֵּה אַחַר חֲצוֹת. מְעַט לִפְנֵי הַשַּׁחַר.

הַכֹּל כְּבָר לֹא־הַרְבֵּה. הַכֹּל עוֹדוֹ מְעַט.

הָיְתָה דְמָמָה שֶׁל חֶסֶד. עַכְשָׁו גַּם הִיא כְּשַׁחַל

בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי. וּגְלָף עַל אֶבֶן שַׁחַם.

וְזֵכֶר הֲרֵי־אַתְּ וְאַחֲרִית־נִשְׁמָהּ – –

הָהּ בֶּכֶה לֹא־נִשְׁמָע

הָהּ כֶּתֶר שֶׁנִּשְׁמַט

הָהּ רֹאשׁ שֶׁל מֶלֶךְ שַׁח וְלֹא נִמְשַׁח עוֹד. –

בַּפֶּתַח אוֹר־לֹא־אוֹר אָזְנוֹ שֶׁל לֵיל רוֹצֵעַ.

הָרְחוֹב מֻשְׁלָךְ לְמַטָּה כִּגְוִיָּה.

שְׂדֵרָה עַד אֹפֶק־דָּם דּוֹמֶמֶת אֶת עֵצֶיהָ.

הַמֶּלֶךְ בַּשִּׁבְיָה.

הַמֶּלֶךְ בַּשִּׁבְיָה.