אֱמֹר לָאוֹמְרִים "כָּלוּ עֲלוּמָיו –

וְעוֹד לֹא פָרְחוּ נִצֵּי כְרָמָיו,

וְקָצָר הַזְּמָן מִתֵּת רְצוֹנוֹ

וְתֵבֵל מִשְּׂאֵת הָרֵי זְמָמָיו,

וְכָל כּבוֹד בְּעֵינָיו קַל, וְנָקַל

הֱיוֹת כִּימָה וְעָשׁ תַּחַת פְּעָמָיו:

אֲשֶׁר הָפְקַד עֲלֵי הַר הַתְּבוּנָה

וְשִׂדֵּד אַחֲרָיו עִמְקֵי תְלָמָיו,

וְכִסּוּ כָל פְּנֵי תֵבֵל אֲמָרָיו

וְנָגַהּ אוֹר לְשָׁמָיו עַל לְשָׁמָיו.

וְלָכֵן מָאֲסָה נַפְשׁוֹ בְּנֵי אִיש

וּמָאַס הַזְּמָן – עַד כִּי חֲכָמָיו

וְעַד כִּי אוֹהֲבָיו חִלֵּל בְּרִיתָם

וְלֹא פָנָה אֱלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמָיו" –

אֱמֹר לַפּוֹקְדִים עָלַי: עֲדֵי אָן

תְּרִיבוּן אִישׁ, אֲשֶׁר רַבּוּ חֲרָמָיו

וְשָׁכַח מֵאֲכֹל רֶגַע שְׁאֵרוֹ

וְעַצְמו, מֵאֲכֹל לַחְמוֹ וּמֵימָיו –

וְלֹא יִשְׁכַּח לְהַשְׁקוֹת עֵץ אֲהָבִים

וְלֹא יִמְנַע וְלֹא יִגְרַע גְּשָׁמָיו!

יְשַׁלֵּם הַיְדִידוּת בַּיְדִידוּת –

וְיַמְטִיר אֵשׁ מְלַהֶטֶת לְקָמָיו,

וְעֵת יִחַר לְבָבוֹ בָּחֳרִי-אַף –

שְׁחָקִים יֳרְעֲשׁוּ מֵעֹז רְעָמָיו.

וְלוּ רֵעַ יְהִי בוֹגֵד כְּנַחַל –

אֲזַי עִמּוֹ מְשָׁכוּהוּ זְרָמָיו,

וְגָדַל מִנְּשׂא פֶּשַׁע יְדִידוֹ –

וְלוֹ מֵאֵן לְכַפֵּר אֶת אֲשָׁמָיו.

וְאֵינֶנִּי כְּגֶבֶר יַעֲנֶה רַּךְ

וְיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו:

וְיֶשׁ אִישׁ יַעֲמֹד לִפְנֵי אֲנָשִׁים

כְּמוֹ כֹהֵן אֱדוֹם לִפְנֵי צְלָמָיו.