עֲלוּף־צָמָא

שֶׁמָּט עַל שְׂפַת הַנַּחַל

בְּדִמְדּוּמִים עַל מָוֶת־בִּנְשִׁיקָה

גִּדֵּם

אֶל מוּל קַרְנַיִם שֶׁבַּסְּבָךְ –

הוֹ חוּ־אָ־לוּ!

פִּתְאֹם אַתָּה קוֹפֵץ מִמִּשְׁכָּבְךָ

וּבְכוֹכָבִים שֶׁמֵּתוּ מְחַיֵּג

אֶת הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר אוּלַי שָׁכַחְתָּ…

(הַסְתָם מִקְרֶה הוּא זֶה שֶׁאֵין אֲנִי זוֹכֵר

אֶת כָּל הַמִּסְפָּרִים שֶׁל חִיּוּגֵי חַיָּי

מִלְּבַד אֶחָד:

כְּתָלִים כְּתָלִים כְּתָלִים

וְצֶלֶם אֵם שֶׁאֵין יָפָה מִמֶּנָּה! – –

מַה מִסְפָּרִי שֶׁלִּי

הַיּוֹם

בְּצֵל שָׁמַיִם נְמוּכִים

הַמְרַשְׁרְשִׁים בַּחֶדֶר הַלֵּילִי?)

זֶה בְּדִיּוּק!…לֹא! לֹא!

אִם־כִּי הַקּוֹל (מוּזָר!) קְצָת יֵשׁ בּוֹ

מִלֶּטֶף־צֵל

שֶׁל עוֹף יָרוּי

הַצָּף עַל־פְּנֵי הַזֶּרֶם.

– הַאלְלוֹ! מִי הַמְדַבֵּר?

–אֲנִי הוּא זֶה…זֶה אַבְּרִי…זֶה אֲנִי…

אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ –אַתְּ שׁוֹמַעַת? –

אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ שִׁיר בְּקוֹל הֲכִי־שׁוֹתֵק.

כָּךְ לֹא שָׁתַק שׁוּם עֹמֶק שֶׁל בָּמָה

שֶׁעֲזָבָהּ אַחְרוֹן הַשַּׂחְקָנִים.

כָּךְ לֹא שָׁתְקוּ עוֹד רַעֲמֵי סוּפוֹת

בְּטֶרֶם בּוֹא רִגְעָם בָּעֲנָנִים

כָּךְ לֹא שָׁתַקְתִּי גַם אֲנִי

עַד רֶגַע זֶה.

עִזְרִי! – אֲנִי זוֹעֵק. –

עִזְרִינִי אַתְּ לִבְרוֹחַ מֵעַצְמִי.

כִּבְרוֹחַ הַכִּנּוֹר מִחֵץ־וָקֶשֶׁת.

כִּי לַיְלָה שָׂם מָצוֹר עָלַי

בְּלִינְץ' שֶׁל כּוֹכָבִים

כִּי שׁוּב הוּא מִתְקַלֵּס בִּי מֵאֱשׁוּן חֲלוֹמוֹתַי

כְּנַעֲרֵי הָרְחוֹב בֶּאֱלִישָׁע:

      "נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ –

      אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא!

      אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא –

      נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ!"

כִּי שׁוּב עוֹלֶה בִּי הַחֲלוֹם מִמַּעֲבִית הַלַּיְלָה

חֲלוֹם שֶׁל כַּד נִשְׁבָּר אֶל הַמַּבּוּעַ

חֲלוֹם דּוּגִית

שֶׁשַּׁיָּטָהּ חוֹתֵר בְּאֵין מָשׁוֹט –

וְכָל דְּגֵי־הָרֶקֶק לוֹעֲגִים לוֹ:

"אַל־נָא תַּתְקִין לְךָ כִּנּוֹר

מִשִּׁיּוּרֵי הָעֵץ שֶׁל אֲרוֹנוֹת!

תַּלְתַּל שֶׁל מֵת

תַּלְתַּל שֶׁל מֵת

לְקַשְׁתְּךָ!"

וְשׁוּב זוֹעֵק הַלַּיְלָה(זֶה אֲנִי!):

"פֹּה

בְּתוֹךְ חַדְרֵי־הַלֵּב (שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם דָּבָר

אֶלָּא אַתָּה

אַתָּה בִּלְבַד)

תִּהְיֶה קְבוּרָתֶךָ –

בְּסֵמֶל כַּד מַבּוּעַ וּשְׁבָרִים."

הוֹ כַּד

הוֹ אוּד

הוּא אוּד מֻצָּל מִכָּל הַתַּבְעֵרוֹת! –

…זֶה אַבְּרִי הַזּוֹעֵק אֶל חוּ־אָ־לוּ.