הַחוֹל הָיָה שֶׁל סֹלֶת וְשֶׁל מֶשִׁי

הַגּוּף הָיָה שֶׁל זַג הָאַשְׁכּוֹלוֹת

כְּתַפּוּחִים בְּשֵׁלִים נָפְלוּ כּוֹכְבֵי אַשְׁמֹרֶת

לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ

וְהָעוֹלָם עַד אֹפֶק וּמֵעֵבֶר

נָשַׁם נָהָר וְקַיִץ

עַל גַּבִּי.

– “הוֹ חוּ־אָ־לוּ!” – “הוֹ אַבְּרִי!” – זוֹ עַל זוֹ

נִתְּכוּ הַהֲבָרוֹת כְּאֶלֶף רְבִיבִים.

“הוֹ חוּ־אָ־לוּ!” – “הוֹ אַבְּרִי!” – אִוּוּ שֵׁמוֹת

לִגְמוֹעַ־וּלְהַגְמִיעַ זֶה אֶת זֶה

כְּגֶשֶׁם וּדְשָׁאִים.

וְאָז נִכְנַע הַחוֹל בַּחֲמוּקֵי מִשְׁיוֹ

(הוֹ רְבִיבִים! הוֹ אַשְׁכּוֹלוֹת־הַגֶּפֶן!)

וְכָל גָּבְהֵי יְקוּם וּמֶרְחַקָּיו

הָיוּ בְּתֵפֶשׂ־יָד.

" הוֹ חוּ־אָ־לוּ!"

" הוֹ אַבְּרִי!"

שָׁתְקוּ הָעֵשֶׂב וְהַטַּל.

" הוֹ חוּ־אָ־לוּ!"

" הוֹ אַבְּרִי!"

נָשְׁמוּ נָהָר וְקַיִץ אֶת רִוְיָם

שֶׁל כָּל הַמֶּרְחַקִּים שֶׁנִּפְגְּשׁוּ.