הַיּוֹם טֶרֶם־בֹּקֶר כְּפִילִי הֵעִירַנִי

וּפָנָיו כִּפְנֵי מְשֻׁלָּח.

חִיַּגְתִּי מִסְפָּר כְּמְנַטְרֵק… וּתְמֵהַנִי:

שֶׁלָּךְ וְאֵינֶנּוּ שֶׁלָּךְ.

אוֹתָן הַסְּפָרוֹת… אַךְ אֵינֶנִּי בָּטוּחַ

כִּי הַסֵּדֶר גַּם הוּא כִּתְמוֹל.

שֶׁלָּךְ הַתְּשׁוּבָה( הֵן שְׂפָתַיִךְ בִּטְּאוּהָ)

וְכֹה לֹא שֶׁלָּךְ הַקּוֹל.

חָפַצְתִּי לָדַעַת הַפֶּתֶר לָבֶטַח –

חֲלוֹמַי הֵם מִשְׁנֵה־הֱיוֹתִי.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי לְפֶתַע

שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתִי.

שִׁלְפֵי כּוֹכָבִים בַּחַלּוֹן הַקָּבוּעַ

וְכָל הַדְּבָרִים בּוֹטִים.

הָיִיתִי כְּיֶלֶד הוֹרָיו עֲזָבוּהוּ

גַּלְמוּד בְּאַחְרוֹן הַבָּתִּים.

אָז מִלּוֹת־הַשְׁבָּעָה צֵרוּפִים־שֶׁל־קָמֵעַ

אָז בְּשֵׁם הַמַּלְאָךְ־בְּלֵילוֹ

כִּשְׂפַת אַהֲבָה וּסְגֻלּוֹת עַכּוּמֶיהָ

אֲנַטְרֵק הֲטָבַת־חֲלוֹם:

      "בְּמֵי שׁוֹשַׁנִּים וְכַרְכּוֹם

      בְּקוֹלְמוּס שֶׁל נְחשֶׁת עַל קְלָף

      יָצָא הַחֲלוֹם לְדַרְכּוֹ

       יָצָא לְדַרְכּוֹ וְחָלָף

      יָצָא וְחָלַף

      יָצָא וְחָלָף

      צִלּוֹ יְפַעְנֵחַ אֶת כְּתֹבֶת הַקְּלָף."

אָז עָלָה הַהֶמְשֵׁךְ כַּעֲלוֹת הַסָּפִיחַ

וְכָל הַמַּרְאוֹת צָלְלוּ.

צַלְמוֹ־הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲלוֹם אָז הוֹפִיעַ –

רָאִיתִי קַרְנֵי חוּ־אָ־לוּ.