בְּפִשּׁוּט רְחוֹבוֹת נְפִילִים –

כְּרָךְ שָׁכוּחַ שֶׁל אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה:

סָפֵק נִכְפֶּה

סָפֵק עֻלְפֶּה –

כָּל חַלּוֹנָיו בּוֹהִים בְּלִי נִיד־עַפְעָף

וְהַמָּרוֹם בְּשֶׁלֶף כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת

גּוֹהֵר עָלָיו לְהַחְיוֹתוֹ מֵעֶלְפּוֹנֵנוּ

בְּהַנְשָׁמָה מִפֶּה־אֶל־פֶּה.

זֶה בָּא לוֹ מִשְּׂדֵרַת־הָאַיָּלִים:

שָׁם כָּל הָאִילָנוֹת נִתְיָאֲשׁוּ מִצִּפִּיָּה לָךְ

וּכְבָר הִסְכִּינוּ לַעֲמוֹס עַד נֵץ הַשַּׁחַר

אֶת שְׁתִיקָתָן הָעֲזוּבִית שֶׁל צִפֳּרִים.

הֲיֵשׁ עוֹד גַּן שׁוֹתֵק כִּשְׂדֵרָתֵךְ הַלַּיְלָה!

עַד בּוֹא עִתָּם שֶׁל מְקַדְּמֵי הָאַשְׁמוּרוֹת

שֶׁבֵּין דָּרֵי צַמְּרוֹתֶיהָ

וְהֵם הֵרִיצוּ אַחֲרַי רָצֵי קוֹלוֹת

שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלָּךְ.

אֲנִי מַרְכִּין אָזְנִי חוֹלַת־הַקֶּשֶׁב

וְשׁוֹמֵעַ:

    אַבְּרִי!