מַה לַּעֲשׂוֹת, זֶה קָרָה,
עָשִׂיתִי בַּמִּכְנָסַיִם.
לֹא הָיוּ בַּגָן בְּגָדִים לְהַחְלָפָה
אֲבָל הָיְתָה בֻּבָּה גְּדוֹלָה,
שֶׁאוֹתָהּ הִפְשִׁיטוּ
וְאוֹתִי הִלְבִּישׁוּ.
“בֻּבָּה-יוֹסִי, יוֹסִי הַבֻּבָּה”.
מֵאָז אֲנִי בּוֹדֵק אִם אֵין
חוּטִים בְּגַבִּי.
אֲנִי לֹא הַבֻּבָּה שֶׁלָכֶם, שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר.