הַטִּיסָה הַזֹּאת עוֹמֶדֶת לִנְחֹת.
דַּוְקָא הִרְגַּשְׁתִּי דֵּי בָּטוּחַ
לָטוּס בְּעֶזְרַת הָרוּחַ
מִמִּגְדַּל פִּקּוּחַ לְמִגְדַּל פִּקּוּחַ.
אֲנָשִׁים מְיֻמָּנִים וְאַלְמוֹנִים הִזְהִירוּ אוֹתִי בִּשְׂפַת קוֹד
מִפְּנֵי טִיסָה גְּבוֹהָה מִדַּי
שֶּׁהִיא טִיסָה מְאֹד קָרָה –
זֶה מַה שֶׁקָּרָה לִי לְפִי הַקֻּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה.
אֵדֵי דַּוְקָא קִוִּיתִי לִנְחִיתָה אֲרֻכָּה וְרַכָּה
שֶׁלּא תְּחַיֵּב אֶת שֵׁרוּתֵי הַהַצָּלָה
לְהֵאָסֵף סְבִיבִי בְּיוֹם מְעֻנָּן וַחֲסַר עִנְיָן.