זֶה לֹא הַחַצְבָּנִי, אָמַר הַמֶּלְצַר,

זֶה אֶחָד מִיּוּבַלָּיו

שֶׁהַרְבֵּה סִפּוּרִים יֵשׁ לִי לְסַפֵּר עָלָיו

בֵּין שִׂיחֵי הַפֶּטֶל וְשָׂרִיגֵי הַגֶּפֶן וְהַסּוּף

בְּתוֹךְ הֵרֵיחַ שֶׁתְּאֵנֵי הַבָּר נוֹתְנוֹת

כָּאן עַל גֶּשֶׁר הָעֵץ,

מוֹצֵאת כַּף נַפְשִׁי מָנוֹחַ

עַל הַמַּיִם הָאֵלֶּה רַק אוֹר יָכוֹל לָלֶכֶת

עַד שֶׁיִּכְבּוּ הַמַּיִם

וְהָאוֹר יִיבַש.

דָּג אַחֲרוֹן בַּנַּחַל

וְעוֹד דָּג אֶחָד בַּצַּלַּחַת

חַיַּי מְפַרְפְּרִים וּמוּפָזִים פִּתְאֹם

וְאֵיזֶה דָּג אֲנִי?