כְּשֶׁלִּטַּפְתִּי אֶת עַצְמִי –

קוֹרֶה לִי לִפְעָמִים,

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעוֹרִי מִתְחַסְפֵּס וְהִתְעַבָּה

גַּם לִסְתוֹתַי שִׁוּוּ לִי אֶת הַמַּרְאֶה הַמְרֻבָּע,

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג לְאָן כָּל זֶה הוֹלֵךְ

וְהִתְחַלְתִּי לְקַבֵּל מֻשָּׁג מִנַּיִן אֲנִי בָּא.

עֲדַיִן רָצִיתִי לְהַאֲמִין שֶׁכָּאן הַגִּלְגּוּל יֵעָצֵר

עוֹד בְּטֶרֶם מַשְׁלִיכִים אוֹתִי אֶל הֶחָצֵר.

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים –

מֻכְרָחִים לְהִתְחַשֵּׁב גַּם בִּתְגוּבַת הַשְּׁכֵנִים –

“הוּא לֹא מִתְבַּגֵּר כָּל כָּךְ יָפֶה”, אָמְרוּ לְעַצְמָם.

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִתְחִיל שְׂעָרִי צוֹמֵחַ פֶּרֶא

עוֹטֵף אוֹתִי כְּאַדֶּרֶת מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ

וַאֲנִי, מַחֲרִישׁ, כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת חִידָתִי בְּלִי לַחֲרֹשׁ.

עַכְשָׁו גַּם יְלָדַי נִתְקְפוּ פַּחַד וּפַחֲדָם רַק הֶעֱצִים

כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי מְטַפֵּס עַל הַקִּירוֹת וְעַל עֵצִים,

אֲפִלּוּ בִּכְיָם לֹא הוֹרִיד אוֹתִי מִשָּׁם,

פִּתְאֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא כָּאן שְׁלִיחוּת –

הָאֱנוֹשׁוּת מְחַכָּה לִי וּבְיָדִי קְצֵה חוּט –

וּבְעוֹדֶנִי מְעֻנָּב צָמַח לִי זָנָב.

עָלַי הֻטַּל לְהוֹכִיחַ אֶת תּוֹרַת הַהִתְפַּתְּחוּת –

מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֲנִי שָׁב אֶל הַמְּעָרוֹת

וָהֶרְגֶרְסיוֹת שֶׁלְּהַבָּא יִהְיוּ נוֹרָאוֹת וּמְהִירוֹת,

אִשְׁתִּי תִּקְרָא לִי לָצֵאת אֵלֶיהָ מֵהַגֶּשֶׁם וּמֵהַיְּעָרוֹת,

אֲבָל מִבְּחִינָתִי, בַּמְּעָרָה, הִיא כְּבָר אִשָּׁה זָרָה.

בִּרְגָעִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת וְכִמְעַט עַל כָּל שְׁטוּת

הָלַמְתִּי בְּחָזִי בְּאֶגְרוֹפִים קְמוּצִים

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם הָלַמְתִּי כְּאִלּוּ חָזִי תֹּף

נִרְגָּשׁ וּמְגֹרָשׁ שָׁאַגְתִּי – אֲנִי קוֹף, אֲנִי קוֹף –

כֵּן, לִקְרַאת הַסּוֹף אֲנִי שׁוּב קוֹף, יוֹנֵק עִלָּאִי,

שִׁימְפַּנְזֶה מִמִּשְׁפַּחַת אוֹרַנְג-אוּטָן,

מֶלֶךְ הַקּוֹפִים מִיַּעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם הַנִּכְחָדִים,

קִינְג-קוֹנְג מִגּוֹרְדֵי שְׁחָקִים וּמִסִּרְטֵי יְלָדִים

וַאֲנִי שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהַשְּׁאָגָה שֶׁלִּי בַּיַּעַר

מַתְחִילָהּ לְדַבֵּר אֶל הָעֵצִים וּמְעוֹרֶרֶת הֵדִים.