הִיא לֹא מַפְסִיקָה לְהַפְתִּיעַ, אִמָּא שֶׁלִּי,

שֶׁבְּחַיֶּיהָ הָיְתָה זְקֵנָה

וּבְמוֹתָהּ הִיא פִּתְאֹם דֵּי צְעִירָה –

יֹפִי אִמָּא.

דָּבָר אֶחָד יַלְדוּתִי זוֹכֶרֶת

וְהַמַּצֵּבָה מוֹסֶרֶת אִינְפוֹרְמַצְיָה אַחֶרֶת.

אֱלֹהִים נוֹתֵן אֶת הַזִּכָּרוֹן וֶאֱלֹהִים לוֹקֵחַ

וְעִם מַצֵּבוֹת בַּשְּׁקִיעָה

אֲנִי מְפַחֵד לְהִתְוַכֵּחַ.