פַּעַם גַּרְתִּי בְּמָקוֹם שְׁהָיוּ בּוֹ פַּעַם חַיִּים

וְאַחַר כָּךְ הָיוּ בּוֹ רְפָאִים

וְאַחַר כָּךְ עֲזוּבָה

וְרַק הֲבֻּסְתָּן עוֹד הֶחְזִיק מַעֲמָד.

טוֹב, כָּאן זֶה לֹא אַנְגְלִיָה,

כָּאן אֵין מַרְאוֹת מְלֻטָּשׁוֹת

שֶׁבּוֹלְעוֹת גּוּפוֹת מְרֻטָּשׁוֹת,

קָרְבְּנוֹת פֶּשַׁע לֹא מְפֻעְנָח

שֶׁעַד הַיּוֹם לֹא נָח.

לְכָאן לֹא מִזְדַּמְּנִים תַּיָּרִים

לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא שֶׁל הַטִּירָה.

אֲפִלּוּ אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ רוֹצִים לָדַעַת

סִפּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם.