הַחֲמוֹרִים עוֹשִׂים עַכְשָׁו קַאמְבֶּק בְּצָרְפַת.

הַיְדִיעָה הַזֹּאת מְאֹד שִׁמְחָה אוֹתִי,

כִּמְעַט נָעַרְתִּי מֵרֹב שִׁמְחָה.

אֲנִי מֵבִין מַשֶּׁהוּ בַּחֲמוֹרִים,

וְיֵשׁ לִי לֹא מְעַט חִבּוּרִים

בְּנוֹשֵׂא זֶה:

עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לְדֻגְמָה,

שֶׁהוּא חוֹבְשׁוֹ בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה,

כָּל סִפּוּר הַחֲמוֹרִיָּה בַּדֶּרֶךְ לְהַר הַמּוֹרִיָּה.

וְעַל חֲמוֹרָהּ שֶׁל אֲבִיגַיִל שֶׁנּוֹשֵׂא

אוֹתָהּ אֶל נִשּוּאֶיהָ.

וְעַל הָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם, כַּמּוּבָן,

שֶׁאֱלֹהִים –

הוּא וְלֹא אָחֶר פָּתַח אֶת פִּיהָ –

(צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁדַּוְקָא לַחֲמוֹרִים

יֵשׁ שִׂיחַ וְשִׂיג עִם אֱלֹהִים).

וְעַל חֲמוֹרֵיהֶם שֶׁל ר' פִּנְחָס בֶּן יָאִיר

וְר' חֲנִּינָא בֶּן דּוֹסָא וְר' יוֹסִי,

שֶׁלָּמְדוּ מִבַּעֲלֵיהֶם מִדּוֹת טוֹבוֹת

וַיַּחֲמִירוּ כַּחֲמוֹרִים בְּקִיּוּם מִצְווֹת.

וְעַל הַחֲמוֹר הָעֲרָבִי שֶׁל ס. יִזְהָר

שֶׁמְּנַסִּים עָלָיו כֵּלִים וְיוֹרִים

וְהוּא לֹא מִתְפַּגֵּר כָּל כָּךְ מַהֵר

וְהוּא נוֹעֵר וְנוֹעַר

עַד שֶׁתַּם לִגְוֹעַ בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ.

כֵּן, יֵשׁ לִי בְּקִיאוּת מַזְהִירָה

בְּתּוֹרַת הַנְּעִירָה.

כָּל כָּךְ חֲבָל שֶׁדַּוְקָא לְכָאן

לְאֶרֶץ הַצְּבִי,

הֵם לֹא חוֹזְרִים, הַחֲמוֹרִים הַנּוֹעֲרִים.