נָסַעְתִּי בְּרַעֲנָנָה וּמִבַּעַד לַחַלּוֹן רָאִיתִי עַל הַמִּדְרָכָה
שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל צִבּוּרִי –
אֶחָד זָקָן וְתָשׁוּשׁ וְשֵׁנִי עוֹבַד זָר מֵהַמִּזְרָח
הָרָחוֹק שֶׁסּוֹעֵד אוֹתוֹ.
הֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם וְחִיְּכוּ זֶה לָזֶה
וּזְרוֹעוֹתֵיהֶם שְׁלוּבוֹת כְּמוֹ הָיוּ חֲבוּקִים.
בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם לֹא הָיְתָה תְּלוּת וָלֹא הָיְתָה בְּלוּת
רַק אֹשֶׁר גָּדוֹל שֶׁל חִבָּה; עוֹד מְעַט לִקְרַאת שְׁקִיעָה
הֵם יָקוּמוּ מֵהַסַּפְסָל וְיִפָּרְדוּ
הַזָּקֵן הַתָּשׁוּשׁ יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ וְהַפִילִיפִּינִי יֵלֵךְ לְאַרְצוֹ
וַאֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר כָּאן בַּצְּחִיחוּת הַיְּלִידִית שֶׁלָּנוּ
גַּם בְּלִי הַחִבּוּק הַזֶּה.