תָּמִיד רָצִיתִי לִכְתֹב מַשֶּׁהוּ נוּגֶה עַל פְלַנְדְּרִיָּה,

בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל זָ’אק בְּרֵל, מִן הַסְּתָם.

עַכְשָׁו יֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת, כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה

זוּג מַגָּפַיִם שֶׁל חַיָּל שֶׁנָּפַל כָּאן, לְיַד הָעִיר אִיפֶּר,

בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב הַגְּדוֹלִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה,

וּתְמוּנַת הַמַּגָּפַיִים הַפְּעוּרִים מִתְפַּרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם.

מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהָיָה כָּאן בֹּץ עָמֹק בַּחֲפִירוֹת שֶׁל פְלַנְדְּרִיָּה,

מַזָּל גָּדוֹל שֶׁנָּעֲלוּ כָּאן מַגָּפַיִם,

מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהַמַּגָּפַיִם נִתְפְּרוּ מֵעוֹר עָמִיד בִּמְיֻחָד,

וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁעַכְשָׁו רוֹצִים לִסְלֹל כְּבִישׁ מָהִיר בָּאֲתָר.

הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד לְזַהוֹת אֶת הַחַיָּל בְּאֹפֶן וַדַּאי רַק

בְּעֶזְרַת הַמַּגָּפַיִם:

גֶּרְמָנִי, אַנְגְּלִי, צָרְפָתִי, בֶּלְגִּי, מִי יָכוֹל לָדַעַת,

וְחָשׁוּב מְאוֹד, כַּמּוּבָן, לִקְבֹּעַ אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת שֶׁלּוֹ

לְאַחַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת אַלְמוֹנִיּוּת שֶׁלּוֹ.

לְבַסּוֹף, אֵין עוֹד סָפֵק, הוּא זֹהָה כִּבְּרִיטִי

בְּעֶזְרַת כַּפְתּוֹר אֶחָד שֶׁל מְעִיל שֶׁנִּמְצָא בְּצַד הַמַּגָּפַיִם.

מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהָיָה כָּאן כֹּה קַר, בִּפְלַנְדְּרִיָּה,

וּמַזָּל גָּדוֹל שֶׁהַחַיָּלִים לָבְשׁוּ בַּחֶרַף סָגִין,

וּמַזָּל גָּדוֹל שֶׁלַּמְּעִילִים הַצְּבָאִיִּים הָיוּ כַּפְתּוֹרִים קְשׁוּחִים כָּאֵלֶּה,

וְעוֹד יוֹתֵר מַזָּל –

שֶׁלּא כָּל הַכַּפְתּוֹרִים

שֶׁל כָּל הַמְּעִילִים

שֶׁל כָּל הַחַיָּלִים

שֶׁל כָּל הַצְּבָאוֹת

הֵם אוֹתָם הַכַּפְתּוֹרִים,

וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל – תּוֹדָה לָאֵל.