1    🔗

נָשַׁכְתִּי בְּחַיַּי הַרְבֵּה כְּלָבִים

וְהָיִיתִי בַּחֲדָשׁוֹת,

עַכְשָׁו הַרְבֵּה כְּלָבִים נוֹשְׁכִים אוֹתִי:

אָז מַה עוֹד חָדָשׁ,

אַל תְּשַׁעְמֵם אוֹתָנוּ.

2    🔗

יְמֵי הוֹרִים הָיוּ תָּמִיד יָמִים שְׁחֹרִים.

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְדַבֵּר עִם הַמּוֹרִים

וְהֵם אָמְרוּ לָהּ שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד טוֹב

אֲבָל אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ בֶּן אָדָם.

אִמִּי הָיְתָה חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה, מַפְלִיאָה בִּי אֶת מַכּוֹתֶיהָ,

סְטִירוֹת לֶחִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל,

מַה זֶה חָשׁוּב תַּלְמִיד טוֹב,

מָתַי תִּהְיֶה כְּבָר בֶּן אָדָם.

אֲנִי מִתְקַדֵּם, אִמָּא,

אַתְּ לֹא רוֹאָה שֶׁאֲנִי מִתְקַדֵּם?

אַל תַּרְבִּיצִי לִי,

אַתְּ לֹא רוֹאָה שֶׁהִפְסַקְתִּי לִנְשֹׁךְ?

עוֹד מְעַט וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינַיִךְ.

3    🔗

אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה שָׁקוּעַ כָּל הַשַּׁבָּת

בְּעִתּוֹן “דָּבָר”,

יוֹשֵׁב עַל שְׁרַפְרַף נְצָרִים נָמוּךְ, מִתַּחַת לָעֵץ,

לְרוּחַ הַיּוֹם, בְּמוֹשָׁבָהּ הַקְּטַנָּה, רְחוֹבוֹת,

וּמְלַקֵּק אֶת הָאֶצְבָּעוֹת.

מֻכְרָחִים לִקְרֹא הַיּוֹם אֶת גְּרוֹדְזֶנְסְקִי (שְׁלֹמֹה)

וְאֶת שׁוֹפְמַן (גֵּרְשֹׁם)

מְאוֹד מְעַנְיֵן וְגַם דָּוִד זַכַּאי חָשׁוּב.

וְכָךְ זֶה קוֹרֶה שֶׁעַד הַיּוֹם, בְּשַׁבָּתוֹת,

אֲנִי יוֹשֵׁב, יֶלֶד טוֹב רְחוֹבוֹת, עַל בִּרְכֶּיךָ,

וּמְלַקֵּק אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלְךָ, אַבָּא.

4    🔗

אַמֵּי לֹא הִסְכִּימָה בְּשׂוּם פָּנִים שֶׁנַּכְנִיס

כֶּלֶב הַבַּיְתָה.

כֶּלֶב רַק מְלַכְלֵךְ וּמֵפִיץ מַחֲלוֹת.

נִצַּלְתִּי אֶת מוֹתָהּ הֶחָטוּף שֶׁל אִמִּי

וְאָסַפְנוּ כַּלְבָּה אֲסוּפִית אֶל בֵּיתֵנוּ.

הִנֵּה, הִיא יְשֵׁנָה עַכְשָׁו לְמַרְגְּלוֹתַי

וּבַמַּהֲלַךְ הַלַּיְלָה הִיא תַּעֲלֶה עַל מִטָּתִי

וְתִישַׁן אִתִּי.

כָּכָה הִיא אוֹהֶבֶת.

עַד הַיּוֹם, וּלְאַחַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים,

וּבִגְלָלֵךְ,

אִמָּא,

אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי חַי עִם כַּלְבָּתִי הָאֲהוּבָה בְּחֵטְא.