מִן הַצָּפוֹן, עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,

קָנִינוּ סַלְסִלָּה שֶׁל שְׁסָקִים

הָיָה לָנוּ חֵשֶׁק לְשֶׁסֶק.

כַּמָּה שְׁסָקִים הָיוּ חֲמַצְמַצִּים

וְכַמָה שְׁסָקִים הָיוּ מְתַקְתַּקִּים

וְהָיָה לָנוּ גַּם חֵשֶׁק לְהִתְוַכֵּחַ:

הַאִם הַמְּתַקְתַּקִּים קֹדֶם יְתַקְתְּקוּ

אוֹ קֹדֶם הַחֲמַצְמַצִּים יְמַצְמְצוּ

וְכָךְ הִמְשַׁכְנוּ בַּדֶּרֶךְ

מַאֲזִינִים וּמִתְבּוֹנְנִים כָּל הַזְּמַן בַּסַּלְסִלָּה –

הַאִם הַמְּתַקְתַּקִּים כְּבָר מְתַקְתְּקִים

אוֹ אוּלַי הַחֲמַצְמַצִּים כְּבָר מְמַצְמְצִים,

וּבְעוֹדֵנוּ שׁוֹסְקִים –

הָיְתָה לָנוּ סִבָּה לִשְׁתֹּק.