גַּם אֲגַם גַּרְדָּה מֵכִין אֶת עַצְמוֹ לַחֹרֶף.

עָמַדְנוּ שָׁם בְּבַּארְדּוֹלִינוֹ, בְּמַלְצֵ’זִינָה, בְּסָלוֹ,

וְרָאִינוּ אֵיךְ הוּא צוֹרֵר אֶת כָּל חֶפְצִי הַקַּיִץ שֶׁלּוֹ

בִּסְמִיכָה עָבָה שֶׁל עֲרְפֵל בֹּקֶר

שֶׁלּא הִתְפַּזֵּר עַד לְצָהֳרַיִם אַף עַל פִּי שֶׁנִּסָּה וְנֶאֱבַק עִם עַצְמוֹ.

אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין שֶׁהוּא שׁוּב מִתְרַגֵּשׁ, חֲרוּשׁ גַּלִּים,

לִקְרַאת חִלּוּף הָעוֹנוֹת, וְיוֹדֵעַ אֶת הַמּוּטָל עָלָיו,

כְּמוֹ אִכָּר זָקֵן וַחֲרוּשׁ קְמָטִים שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדִיּוּק

אֶת סֵדֶר הַפְּעֻלּוֹת בְּחַוָּתוֹ לִפְנֵי הַסְּעָרָה הָרִאשׁוֹנָה;

כְּמוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁחַלּוֹנוֹ פָּתוּחַ, כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ,

עַד שֶׁמַּגִּיעַ הָרֶגַע הַנָּכוֹן לַהֲגִיפוֹ.

אֲגַם מְנֻסֶּה וְאַחְרָאי, אֲגַם גַּרְדָּה,

שֶׁאֵרָטוּ וְאֵיטֶרְפֶּה מִתְמַזְמוּזוֹת בּוֹ מִתַּחַת לַמַּיִם.

הוּא אוֹסֵף אֶת הַסִּירוֹת הַמְּבֹהָלוֹת וּמַעֲלֶה אוֹתָן

אֶל הַחוֹף, נוֹעֵל עַל בְּרִיחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת בַּסְּבִיבָה

שֶׁקָּצְרָה רוּחָן, עוֹצֵם אֶת עֵינֵי הַחַלּוֹנוֹת

לְבַל יִרְאוּ אֶת הָאוֹרֵחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹזֵב עַל מִזְוְדוֹתָיו.

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָאוֹרְחִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל 2004,

וְנִצַּלְנוּ עַד תֹּם אֶת הַסֶּנְטִימֶנְטָלִיּוּת שֶׁלּוֹ,

הוּא גַּם נִצֵּל אוֹתָנוּ בִּשְׁעַת הַפֵּרָדָה הָאִיטַלְקִית

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחֵר הַצָּהֳרָיִם וּבְמַצַּב רוּחַ אַגְמוּמִי.

יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהַפַּעַם הַחֹרֶף יִהְיֶה אָרֹךְ בִּמְיֻחָד

וַחֳדָשִׁים רַבִּים וַעֲמֻקִּים יַעַבְרוּ עַד

שֶׁגֶּתֶה יָשׁוּב מֵהַצָּפוֹן וְיוּכַל לָלֶכֶת כָּאן

בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַמַּיִם.