שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ אִם הַסְּטוּדֶנְטִית הָאִירָנִית,

אֲהוּבַת הַשַּׂר, הִיא בֶאֱמֶת כָּל כָּךְ יָפָה

כְּפִי שֶׁכּוֹתְבִים עָלֶיהָ הָעִתּוֹנִים.

אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשַּׂר הַזֶּה הַרְבֵּה שָׁנִים

וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא נִפְרַד וְנִשָׂא

אַרְבַּע פְעָמִים.

הִיא צְעִירָה – הֵשַׁבְתְּ לִי.

אַתְּ זְהִירָה – אָמַרְתִּי לָךְ.

בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי מַכִּיר שָׂרִים

וְאֶת תְּשׁוּקָתָם לְהִשָּׁאֵר צְעִירִים.

גַּם אִתִּי מָנוּי וְגָמוּר לִהְיוֹת צָעִיר

בְּעֶזְרַת הַשִּׁיר

שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב עַכְשָׁו בַּחֹשֶׁךְ

בַּעֲמִידָה

מִבְּלִי לְהָעִיר

אוֹתָךְ, אֲהוּבָתִי,

וְלִשְׁלֹף אוֹתָךְ מִן הַמִּטָּה.