אֲנִי מִתְנַגֵּד בְּתֹקֶף שֶׁתַּעֲשִׂי נִתּוּחַ פְּלַסְטִי

כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהַעֲבִיר פַּעַם אֶצְבַּע

עַל קְמָטַיִךְ

וּלְלַטֵּף אֶת הָעוֹר שֶׁנּוֹבֵל.

כְּבָר אֵין לִי סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת

לַבְּלוּת שֶׁמִּתְמַהֲמַהַת, לַהִזְדַּקְּנוּת

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּדְבִּיק אֶת הִזְדַּקְּנוּתִי,

וּכְבָר אֵין לִי בִּטָּחוֹן שֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת

לֶאֱהֹב אוֹתָךְ זְקֵנָה.