אַתְּ הָיִית בַּת שָׁלוֹשׁ, וְחִכִּית עִם אִמָּא שֶׁלָּךְ

לְאַבָּא שֶׁלָּךָ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ

בָּאוֹטוֹבּוּס מִירוּשָׁלַיִם לְקִרְיַת שְׁמוֹנָה

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ.

הוּא לֹא הִגִּיעַ, הוּא הָיָה עָסוּק.

הִתְחִיל לִהְיוֹת קַר וְגַם הָיִיתָ עֲיֵפָה

וְהֲלַכְתֶּן הַבַּיְתָה, כִּי אַבָּא כְּבָר לֹא יַגִּיעַ הַיּוֹם.

מֵאָז אֲנִי חוֹזֵר וְחוֹזֵר וְחוֹזֵר

אֲבָל זֶה לֹא מַמָּשׁ עוֹזֵר.

עַכְשָׁו, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, וְכְדֵי שֶׁלּא לְאַחֵר,

אֲנִי פָּשׁוּט לֹא עוֹזֵב.