הֵם אָסְרוּ אוֹתוֹ בִּיתָרִים לַחִים
אַחַר כָּךְ בַּעֲבוֹתִים חֲדָשִׁים וּבִנְחֻשְׁתַּיִם
אַחַר כָּךְ גִּלְחוּ אֶת מַחְלְפוֹת רֹאֹשׁוֹ
וְנִקְּרוּ אֶת עֵינָיו.
הוּא בִּקֵּשׁ נְקָמָה
וְאֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְהָבִין אוֹתוֹ.
יָדָיו גִּשְּׁשׁוּ
וְחִפְּשׂוּ אֶת הָעַמּוּדִים.
בַּשָּׁלָב הַמַּכְרִיעַ הַזֶּה וְרֶגַע לִפְנֵי הַנְּפִילָה
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ מְאוֹד אִישִׁי:
אִם מוֹתָם מְחַיֵּב גַּם אֶת מוֹת הַנֶּפֶשׁ –
שֶׁיִּחְיוּ לָהֶם הַפְּלִשְׁתִּים
וּתְחִי נַפְשֹׁי.