הַגְּבָעוֹת הַנְּמוּכוֹת בּוֹכוֹת
כָּל הַגְּבָעוֹת הִתְמוֹגְגוּ וְגָעוּ
וְהָיְתָה הַרְבֵּה יְדִיעָה בִּגְעִיָּתָן.
הִיא מַשְׁגִּיחָה מִן הַחַלּוֹן וּמְצִיצָה מִן הַחֲרַכִּים
אֶל הָרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים.
זֹאת הָיְתָה רַק הָרוּחַ שֶׁפָּתְחָה פִּתְאוֹם אֶת הַדֶּלֶת
וְהַבֹּהַק הַלָּבָן, הַמְּסַמֵּא, שֶׁבַּחוּץ –
קֶרַח מִסִּיבִּיר וְחוֹלוֹת מִסָּהָרָה,
הִיא יָלְדָה אֶת הַבֵּן הַזֶּה וְנִשְׁאֲרָה הָרָה.
כָּל הַחַיִּים הִיא הָרְתָה אוֹתוֹ וְעַכְשָׁו הִיא תַּפִּיל.
הַלָּבָן שֶׁמִּתְפָּרֵץ וְשׁוֹטֵף אֶת הַחֶדֶר
וּמַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי חִוֶּרֶת
שֶׁזֹּרַק בִּי הַבֹּהַק הַמִּתְפּוֹצֵץ.
כְּאִלּוּ הִיא רוֹקֶדֶת עַכְשָׁו בַּחֲתֻנַּת בְּנָהּ
הִיא מִתְחַתֶּנֶת
עִם הַבֵּן שֶׁלָּהּ בַּחֲתֻנַּת דָּמִים
וּקְצִין הָעִיר יָבוֹא עוֹד מְעַט. גַּם הוּא בַּמְחֻתָּנִים.