קָבַעְתִּי פְּגִישָׁה אִתְּךָ בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב.

הַשֶּׁמֶשׁ נִפְרֶדֶת בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב.

הַשֶּׁמֶשׁ נֶהְדֶּרֶת בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב.

יֵשׁ סִכּוּי כִּי אַחַת מִקַּרְנֶיהָ הַחַמּוֹת תִּיקַד

בִּשְׁתֵּי עֵינַי.

יֵשׁ עֶצֶב בָּאוֹר בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב.

יֵשׁ שֶׁקֶט בּוֹכֶה בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב.

הָעֶצֶב הוֹלֵם אֶת לִבִּי, הַשֶּׁקֶט תּוֹאֵם אֶת חַיַּי,

יֵשׁ תִּקְוָה כִּי אֶהְיֶה יָפָה בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב –

כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם.