מָחָר, מָחָר אֶכְתֹּב אֶת הַיָּפֶה בְּשִׁירַי
וְכָל חֲלוֹמוֹתַי הַגּוֹלִים יָשׁוּבוּ אֵלַי
מִנֵּכַר מַחֲבוֹאָם, לִלְחשׁ לִי:
"יַלְדָּה עֲנִיָּה, הִנֵּה
הִגִּיעָה שְׁעָתֵךְ לַעֲזֹב אֶת בֵּיתֵךְ הַחוֹרֵג
עִם עֲשַׁן הַכִּירָה הַמְפֻיַּחַת
וְלָלֶכֶת עִמָּנוּ לָחֹג אֶת נִשְׁפֵּךְ בַּשָּׂדֶה הָרָחָב".
וְהַנַּחַל יִלְחַן: "יוֹם-יוֹם, בְּבוֹאָהּ אֶל מֵימַי
בִּדְלָיֶיהָ כְּבֵדִים מִיַּתְמוּת,
מִבַּעַד לְקִרְעֵי לְבוּשָׁהּ, עֵינֶיהָ – יָם שֶׁנֶּעְגַּם –
רָאִיתִי אוֹתָהּ! בְּרַאֲיִי הַצָּלוּל
רָאִיתִי בִגְדֵי מַלְכוּתָהּ עִם נִצְנוּץ הַזָּהָב בִּשְׂעָרָהּ".
אָז יָבוֹא הַנָּסִיךְ הַיָּפֶה וְיָבִיא אֶת הַנַּעַל מֵאָז.
וְיִתְמַהּ – –
"כַּמָּה זְמַן! כַּמָּה זְמַן מְבַקֵּשׁ אֲנִי כָּךְ אֶת הָרֶגֶל הַזֹּאת
שֶׁתּוֹאֶמֶת כָּל כָּךְ – –
לְהָבִיא בַּת מַלְכָּה זוֹ קְטָנָּה לָאַרְמוֹן הַמְחַכֶּה לָהּ זֶה כְּבָר".
וְיִקַּח אֶת יָדִי הַבּוֹכָה בְיָדוֹ הַבּוֹטְחָה, הַטּוֹבָה
וְנָשְׁרוּ אָז מֵרוֹם כּוֹכָבִים, לִכְתֹּב הַיָּפֶה בַּשִּׁירִים.