מַגִּיעַ לְךָ!

מַגִּיעַ לְךָ כִּי נֵלֵךְ עִמְּךָ

בְּקֶרִי.

כַּמָּה בְּכִי נִגָּר עַל אֲבָנֶיךָ הַקָּרוֹת

וְאֵינְךָ אוֹסֵף.

כַּמָּה דָּם צוֹעֵק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אַתָּה שׁוֹתֵק –

מַגִּיעַ לְךָ כִּי נֵלֵךְ עִמְּךָ בְּקֶרִי – –

אֶפְשָׁר לָצֵאת אֶל לֵילוֹת הַיָּרֵחַ הַנִּיחוֹחִים

לְסָאֵב בֶּעָשָׁן, בְּאֵדֵי הַשֵּׁכָר

לְהַבְרִיחַ בַּצָּהֳלָה הַפְּרוּעָה

אֶת הַדֻּמִּיָּה הַחוֹלֶמֶת.

רְאֵה –

מוּל הַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ, עוֹבְרִים

מַחֲזוֹת אֲחֵרִים

אֲפֵלִים

וְהַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ, עוֹדֶנּוּ

שׁוֹטֵף

אוֹרָה –

כְּאִלּוּ הַהַצָּגָה תוֹאֶמֶת.

לִקְרֹעַ!

אֶת הַתַּפְאוּרָה הָרֵיקָה הַזֹּאת.

לְהַשְׁאִיר אֶת הַחשֶׁךְ הַפָּעוּר מוּל שָׁמֶיךָ

הַבְּתוּלִיִּים.

לִנְאֹף,

לִגְּנֹב, לַחְמֹד,

לִזְנוֹת,

לְנַפֵּץ בַּקְבּוּקֵי יַיִן עַל רֹאשְׁךָ

הַשָּׁמַיִם

וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַדָּם נוֹטֵף עַל הָאֶצְבָּעוֹת הַבּוֹכוֹת

מוּל הַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ

לִרְצֹחַ, לִזְנוֹת,

הַיְלָדִים הָעֲיֵפִים שָׁבִים הַבָּיְתָה.

אֱמֹר לָהֶם מַשֶּׁהוּ טוֹב,

אָבִי.