א 🔗
יַלְדֵי כָל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים מַתָּנוֹת
לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ.
צוֹמְחִים עֵצִים בְּתוֹךְ הַבָּתִּים
אוֹרוֹת בְּרָכָה
לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ.
רַק הַתְּמוּנוֹת מִימֵי יַלְדוּתוֹ –
אֵין בָּהֶן אַף לֹא אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ
שִׂמְחָה.
תִּינוֹק שׁוֹתֵק בְּחֵיק
אֵם-בְּתוּלָה
מִסָּבִיב מַלְאָכִים.
בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת אֵין צַעֲצוּעִים, אֵין
גַּם אֶחָד לְשַׂחֵק –
אוּלַי רַק בָּהִלָּה
בִּגְלָלָהּ, הָלַךְ אַחַר כָּךְ
נוֹשֵׂא צְלָב
עַל כְּתֵפָיו
עַל רֹאשׁוֹ זֵר
קוֹצִים.
אִישׁ לֹא הָיָה עִמּוֹ
כַּאֲשֶׁר צָעַק לִבּוֹ.
דָּמוֹ נָטַף
עַל אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם הָאֲפֹרוֹת.
אִישׁ לֹא הָיָה עִמּוֹ
גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים.
כַּמָּה חַג! כַּמָּה חַג
בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת.
ב 🔗
בּוֹא בַּלַּיְלָה לְהוֹרִיד אוֹתוֹ
מִכָּל הַצְּלָבִים.
פְּצָעָיו צוֹרְבִים, גּוּפוֹ כּוֹאֵב, הוּא עָיֵף
לִהְיוֹת אֵל.
בּוֹא בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר כָּל הַכְּנֵסִיּוֹת יְשֵׁנוֹת,
קַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹת רַכּוֹת וְהַשְׁכֵּב
אוֹתוֹ בְּמִטָּה וְהַמְצֵא לוֹ מְנוּחָה
כִּלְאַחַד הָאָדָם.
בּוֹא בַּלַּיְלָה, בּוֹא בַּיּוֹם, בּוֹא
בַּשַּׁחַר, בּוֹא בַּשְּׁקִיעָה, בּוֹא
כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא –
רְאֵה אוֹתָם כֻּלָּם, נוֹשְׂאִים
אֶת הַמַּשָּׂאוֹת – –
נַפֵּץ אֶת הַקּוֹרוֹת הָאֵלֶּה לִרְסִיסִים
וְטַע לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שִׂיחִים קְטַנִּים וִילָדִים.
ג: שִׂיחַת יוֹם אָרֹךְ בְּאַנְגְלִיָּה 🔗
אָדָם קָם בַּבֹּקֶר בְּאַנְגְּלִיָּה וְאוֹמֵר: "קַר.
בֹּקֶר טוֹב".
הוּא מִתְלַבֵּשׁ, יוֹצֵא אֶל הָרְחוֹב הַטָּחוּב פּוֹגֵשׁ
אָדָם וְאוֹמֵר: “בֹּקֶר טוֹב. רָטֹב”.
וְעוֹנֶה לוֹ הָאִישׁ וְאוֹמֵר: “קַר. בֹּקֶר לֹא טוֹב”.
רוּחַ סוֹבֵב עַל פְּנֵי אַנְגְּלִיָּה
הָלֹךְ וְסָבֹב.
הוּא חוֹלֵף בַּדְּרָכִים נוֹשֵׁף:
“הָהוּ הָהוּ יוּ יוֹם זוֹעֵף”?
וְעוֹנִים לוֹ בָּתִּים רוֹעֲדִים בְּטוּרִים אֲרֻכִּים
וַעֲשַׁן אֲרֻבּוֹת מִתְעוֹפֵף:
“קַר וְרוּחַ רוֹדֵף”
גֶּשֶׁם דּוֹלֵף וְדוֹלֵף עָיֵף
הוּא מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת קוֹפְאוֹת אֶל הָאוֹר הָאָפֹר
מִתְחַבֵּט בְּמֶחְקַר הַתָּמִיד:
רָע טוֹב, רָע טוֹב.
וּמַחְלִיט
כִּי אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַחַמָּה הַקָּרָה וְהַיּוֹם
כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:
קַר וְרָטֹב.
כַּל הַיּוֹם שׁוֹטֶפֶת בְּאַנְגְּלִיָּה שִׂיחַת
רֵעוּת שֶׁל קֹר.
אוכספורד, 1964